אם אתם בלחץ מהקורונה, אולי ירגיע אתכם לדעת שבהיסטוריה של האנושות היו מגיפות הרבה יותר חמורות, שגרמו לאובדן חיים של מיליוני בני אדם ובכל זאת האנושות שרדה. מה מרגיע בזה אתם שואלים? אז מה שמרגיע זה שהיום הרפואה הרבה יותר מפותחת ולכן הרבה פחות אנשים מתים, אמצעי התקשורת וטכנולוגיות האכיפה מתקדמים יותר ולכן אפשר להפעיל סגר ובידוד ביותר יעילות, וכך אפשר לעבור את תקופת המגיפה עם הרבה הרבה פחות נפגעים. אז נכון שבמגיפת הקורונה עדיין אין חס וחלילה מיליוני נפגעים, אבל הפגיעה הכלכלית שלה היא עצומה ולכן היא נחשבת לאחת מהמגיפות הגדולות ביותר שפגעו באנושות.חוץ מהקורונה, שעדיין אין לה תרופה וחיסון, הנה עוד מגיפות גדולות שהשפיעו מאד על ההיסטוריה:
השפעת הספרדית- לפני 100 שנים הייתה מגיפה גדולה בשם השפעת הספרדית שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים. השפעת פרצה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים שונים בעולם: צרפת, ארצות הברית וסיירה לאונה שבאפריקה. היא התפשטה בעולם ונעלמה לגמרי אחרי שנה וחצי.השפעת הספרדית פגעה דווקא באלה שהייתה להם מערכת חיסונית חזקה יותר, כלומר הצעירים והבריאים, ופחות בתינוקות, קשישים וחולים כרוניים שנפגעים יותר בשפעת הרגילה. הסיבה לכך היא כנראה בגלל שהנגיף גרם למוות עקב תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון שנקראת ברפואה "סערת ציטוקנים". אנשים שלא הראו שום תסמין של המחלה היו נתקפים פתאום בשפעת ובתוך שעות ספורות להיחלש עד כדי כך שלא יכלו ללכת ולמות לאחר יום או יומיים. השפעת גרמה להופעת גוון פנים כחול ושיעול מלווה בדם שנגרם מפגיעה חמורה בריאות. בשלבים מאוחרים יותר הוירוס גרם לדימום בלתי נשלט בריאות.
מגיפת האיידס שהחלה בשנות השמונים של המאה ה-20 הייתה מפחידה גם כן. המחלה התחילה בשבועות הראשונים כמו שפעת שכוללת חום, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון, כאבי ראש וכיבים בפה או באיברי המין. כל התסמינים האלו היו חולפים ללא טיפול אחרי כמה שבועות אבל הנגיף לא היה נעלם מהגוף, אלא הרס בהדרגה את מערכת החיסון של הגוף המארח אותו וגרם לקריסת מערכות מכל זיהום קטן. המחלה פגעה בעיקר בגברים הומוסקסואלים ואנשים המזריקים סמים. עד היום המחלה חשוכת מרפא אך יש תרופות שמדכאות את התפרצותה והעולם המערבי יודע היום הרבה יותר טוב להתגונן מפני הדבקה. משערים שמתו מהמחלה כ-25 מיליון אנשים. היום המוקד העיקרי של המחלה הוא בעולם השלישי. יש מדינות באפריקה ובאסיה שאחוז החולים והנשאים בהן הוא גבוה ביותר ואין להן תקציבים לקניית התרופות היקרות. לכן האיידס הוא עדיין גורם תמותה רציני בארצות אלה.
מגיפת טיפוס הבהרות - טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי ריקציה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות. בין השנים 1916-1918 התפשטה המגיפה באזור צפת בישראל. המגיפה הייתה פורצת בעיקר בזמני מלחמה כשגדודי הצבאות היו ישנים בתנאי שדה, בגלל זה היא נקראת "קדחת המחנות" בשפות מסוימות. היא התחילה בתקופת מסעות הצלב, במלחמות בספרד במאה ה-15 ובמלחמה בבלקאנים במאה ה-16. המחלה גם הרגה חלק נכבד מחיילי צבא נפוליון ברוסיה בשנת 1811. מניעת המגיפה הייתה בעזרת שימוש נרחב בדי-די-טי, חומר קוטל חרקים שפותח בתקופת מלחמת העולם השנייה והיו מרססים בו עולים לישראל בסוף תקופת המנדט הבריטי.
מגיפת הכולרה -בין השנים 1816-1826 השתוללה מגיפה עצומה שהחלה בהודו ובתוך 4 שנים הגיעה עד לסין ולים הכספי. בשנים שלאחר מכן היא הגיעה גם לאירופה, ארצות הברית, רוסיה ואינדונזיה. הכולרה היא מחלה זיהומית מדבקת שמתבטאת בשלשולים עזים ומרובים, לעתים עד כדי התייבשות ומוות. חיידק הכולרה גרם למותם של מיליוני אנשים בעולם. היום המחלה פוגעת במיוחד באזורים בעלי תשתית תברואה ירודה או אזורים מוכי אסון.
מגיפות בעולם החדש- אחרי שנת 1492, בעקבות מגלי הארצות שהגיעו מאירופה לאמריקה, ל"עולם החדש" באו גם מגיפות קשות של מחלות ביניהן שפעת, שעלת, חצבת, אבעבועות שחורות, שחפת ומחלת הזיבה. לתושבים המקומיים לא היה חיסון טבעי בפני המחלות האירופאיות ולכן הם מתו בהמוניהם. באי היספניולה שבאיים הקריביים, אליו הגיע קולומבוס לראשונה, מתו כ-8 מיליון מקומיים. בהמשך הגיעו לאיים הקריביים עבדים מאפריקה שהביאו לשם מחלות כמו מלריה וקדחת צהובה. ממחלות אלו נפגעו גם רבים מהמתיישבים האירופיים.
מגיפת המוות השחור- בין השנים 1348-1354 פרצה מחלת הדבר שגרמה למותם של 20-25 מיליון אירופאים, שהיו רבע מהאוכלוסייה ביבשת בשנים אלה. הגורם למחלה היה פרעוש שנישא על גבן של חולדות בשם Yersinia Pestis. החולדות הגיעו כנראה בספינות מסחר איטלקיות שהגיעו לאירופה בשנת 1348. בשנים אלה התעורר גל של אנטישמיות שבו האשימו את היהודים בגרימת המגיפה ובהרעלת בארות המים. בסין גרמה המגיפה למותם של 35 מיליון בני אדם.
מגיפת יוסטיניאנוס- בשנת 541 לספירה התפרצה מחלת הדבר באזור אפריקה, לבנט ומדינות אגן הים התיכון. היא החלה כנראה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול שבטורקיה. עד למיגור המגיפה, מתו כרבע מאוכלוסיית המזרח התיכון ובסך הכל כ-25 מיליון בני אדם שהיוו כ-13% מאוכלוסיית העולם כולו.
המגיפה האנטונינית- בין השנים 165-180 לספירה הופיעה מחלת האבעבועות השחורות ברומא שהגיעה מהמזרח התיכון על ידי חיילי לגיון רומיים. המגיפה גרמה למותם של כ-5 מיליון בני אדם. היא גרמה להרס בכל רחבי האימפריה הרומית ויש הטוענים שהביאה להתמוטטות הסופית שלה.
המלחמה הפלופונסית- בשנת 431 לפני הספירה פרצה מלחמה ביוון בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה לליגה האטית-דלית בראשות אתונה. בשנת 430 פרצה באתונה מגיפה (ככל הנראה טיפוס הבטן) שהרגה כרבע מאוכלוסיית העיר ומהתושבים שהסתתרו בין חומותיה וכרבע מצבא אתונה. המגיפה הביאה לסיום "תור הזהב" של אתונה ולבסוף לחתימה על חוזה שלום בין ספרטה לאתונה.
השפעת הספרדית- לפני 100 שנים הייתה מגיפה גדולה בשם השפעת הספרדית שקטלה בין 50 ל-100 מיליון אנשים. השפעת פרצה באוגוסט 1918 בשלושה מוקדים שונים בעולם: צרפת, ארצות הברית וסיירה לאונה שבאפריקה. היא התפשטה בעולם ונעלמה לגמרי אחרי שנה וחצי.השפעת הספרדית פגעה דווקא באלה שהייתה להם מערכת חיסונית חזקה יותר, כלומר הצעירים והבריאים, ופחות בתינוקות, קשישים וחולים כרוניים שנפגעים יותר בשפעת הרגילה. הסיבה לכך היא כנראה בגלל שהנגיף גרם למוות עקב תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון שנקראת ברפואה "סערת ציטוקנים". אנשים שלא הראו שום תסמין של המחלה היו נתקפים פתאום בשפעת ובתוך שעות ספורות להיחלש עד כדי כך שלא יכלו ללכת ולמות לאחר יום או יומיים. השפעת גרמה להופעת גוון פנים כחול ושיעול מלווה בדם שנגרם מפגיעה חמורה בריאות. בשלבים מאוחרים יותר הוירוס גרם לדימום בלתי נשלט בריאות.
מגיפת האיידס שהחלה בשנות השמונים של המאה ה-20 הייתה מפחידה גם כן. המחלה התחילה בשבועות הראשונים כמו שפעת שכוללת חום, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון, כאבי ראש וכיבים בפה או באיברי המין. כל התסמינים האלו היו חולפים ללא טיפול אחרי כמה שבועות אבל הנגיף לא היה נעלם מהגוף, אלא הרס בהדרגה את מערכת החיסון של הגוף המארח אותו וגרם לקריסת מערכות מכל זיהום קטן. המחלה פגעה בעיקר בגברים הומוסקסואלים ואנשים המזריקים סמים. עד היום המחלה חשוכת מרפא אך יש תרופות שמדכאות את התפרצותה והעולם המערבי יודע היום הרבה יותר טוב להתגונן מפני הדבקה. משערים שמתו מהמחלה כ-25 מיליון אנשים. היום המוקד העיקרי של המחלה הוא בעולם השלישי. יש מדינות באפריקה ובאסיה שאחוז החולים והנשאים בהן הוא גבוה ביותר ואין להן תקציבים לקניית התרופות היקרות. לכן האיידס הוא עדיין גורם תמותה רציני בארצות אלה.
מגיפת טיפוס הבהרות - טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי ריקציה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות. בין השנים 1916-1918 התפשטה המגיפה באזור צפת בישראל. המגיפה הייתה פורצת בעיקר בזמני מלחמה כשגדודי הצבאות היו ישנים בתנאי שדה, בגלל זה היא נקראת "קדחת המחנות" בשפות מסוימות. היא התחילה בתקופת מסעות הצלב, במלחמות בספרד במאה ה-15 ובמלחמה בבלקאנים במאה ה-16. המחלה גם הרגה חלק נכבד מחיילי צבא נפוליון ברוסיה בשנת 1811. מניעת המגיפה הייתה בעזרת שימוש נרחב בדי-די-טי, חומר קוטל חרקים שפותח בתקופת מלחמת העולם השנייה והיו מרססים בו עולים לישראל בסוף תקופת המנדט הבריטי.
מגיפת הכולרה -בין השנים 1816-1826 השתוללה מגיפה עצומה שהחלה בהודו ובתוך 4 שנים הגיעה עד לסין ולים הכספי. בשנים שלאחר מכן היא הגיעה גם לאירופה, ארצות הברית, רוסיה ואינדונזיה. הכולרה היא מחלה זיהומית מדבקת שמתבטאת בשלשולים עזים ומרובים, לעתים עד כדי התייבשות ומוות. חיידק הכולרה גרם למותם של מיליוני אנשים בעולם. היום המחלה פוגעת במיוחד באזורים בעלי תשתית תברואה ירודה או אזורים מוכי אסון.
מגיפות בעולם החדש- אחרי שנת 1492, בעקבות מגלי הארצות שהגיעו מאירופה לאמריקה, ל"עולם החדש" באו גם מגיפות קשות של מחלות ביניהן שפעת, שעלת, חצבת, אבעבועות שחורות, שחפת ומחלת הזיבה. לתושבים המקומיים לא היה חיסון טבעי בפני המחלות האירופאיות ולכן הם מתו בהמוניהם. באי היספניולה שבאיים הקריביים, אליו הגיע קולומבוס לראשונה, מתו כ-8 מיליון מקומיים. בהמשך הגיעו לאיים הקריביים עבדים מאפריקה שהביאו לשם מחלות כמו מלריה וקדחת צהובה. ממחלות אלו נפגעו גם רבים מהמתיישבים האירופיים.
מגיפת המוות השחור- בין השנים 1348-1354 פרצה מחלת הדבר שגרמה למותם של 20-25 מיליון אירופאים, שהיו רבע מהאוכלוסייה ביבשת בשנים אלה. הגורם למחלה היה פרעוש שנישא על גבן של חולדות בשם Yersinia Pestis. החולדות הגיעו כנראה בספינות מסחר איטלקיות שהגיעו לאירופה בשנת 1348. בשנים אלה התעורר גל של אנטישמיות שבו האשימו את היהודים בגרימת המגיפה ובהרעלת בארות המים. בסין גרמה המגיפה למותם של 35 מיליון בני אדם.
מגיפת יוסטיניאנוס- בשנת 541 לספירה התפרצה מחלת הדבר באזור אפריקה, לבנט ומדינות אגן הים התיכון. היא החלה כנראה במצרים והגיעה לקונסטנטינופול שבטורקיה. עד למיגור המגיפה, מתו כרבע מאוכלוסיית המזרח התיכון ובסך הכל כ-25 מיליון בני אדם שהיוו כ-13% מאוכלוסיית העולם כולו.
המגיפה האנטונינית- בין השנים 165-180 לספירה הופיעה מחלת האבעבועות השחורות ברומא שהגיעה מהמזרח התיכון על ידי חיילי לגיון רומיים. המגיפה גרמה למותם של כ-5 מיליון בני אדם. היא גרמה להרס בכל רחבי האימפריה הרומית ויש הטוענים שהביאה להתמוטטות הסופית שלה.
המלחמה הפלופונסית- בשנת 431 לפני הספירה פרצה מלחמה ביוון בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה לליגה האטית-דלית בראשות אתונה. בשנת 430 פרצה באתונה מגיפה (ככל הנראה טיפוס הבטן) שהרגה כרבע מאוכלוסיית העיר ומהתושבים שהסתתרו בין חומותיה וכרבע מצבא אתונה. המגיפה הביאה לסיום "תור הזהב" של אתונה ולבסוף לחתימה על חוזה שלום בין ספרטה לאתונה.
0 תגובות