חפש

איך להתמודד עם מצבי רוח של מתבגרים?

אם יש לכם ילדים מעל גיל 10 בבית (לא, אנחנו לא מגזימים, גיל ההתבגרות היום מתחיל בגיל הזה), אתם בטח מכירים את מצבי הרוח המשתנים והלא צפויים שלהם. זהו חלק בלתי נמנע בגיל ההתבגרות ונורא קשה להתמודד עם זה בלי להיסחף לתוך הכעס שלהם על העולם ובמיוחד עליכם, לתקשר איתם בדרך רגועה, יעילה ומיטיבה.
להגיד לכם שזה יעבור לא יעזור, כי זה נמשך כמו נצח, עד גיל 25 לפחות, אז קבלו כמה טיפים להתמודדות עם נוער שמתבגר בתוך הבית שלכם:
1. זה יעבור
כשאתם תוהים איך להתמודד עם המתבגר שלכם, איך לא להגיע לקצה היכולת ולאבד את השפיות, תנשמו קודם כל עמוק ותזכרו שזה שלב חולף והכרחי. מתישהו השלב הזה יגמר ותקבלו בחזרה את הילד שלכם. עכשיו זה הזמן לנשום עמוק והרבה, להתאזר בכל הסבלנות שבעולם כי אי שם באופק מחכה לכם הילד שלכם כשהוא כבר בוגר, חכם ואחראי יותר, הרבה הרבה יותר ממה שעכשיו. תסתכלו קדימה- זה שם. עכשיו אתם לא רואים את זה אבל זה יגיע.

2. תזכרו איך היה לכם
תהיו כנים עם עצמכם- אתם עשיתם להורים שלכם חיים קלים? אם אתם לא זוכרים, תשאלו אותם. אתם לא רציתם לבלות עד מאוחר? לעשות פירסינג? לישון עד מאוחר ולא ללכת לבית ספר? כשאתם כועסים על הילדים שלכם, נסו קודם להיזכר איך אתם הייתם ואז תבינו שהשד הזה שגר אצלכם בבית לא כל כך נורא.
3. זה ההורמונים
רמת ההורמונים שבגוף של המתבגרים גבוהה מאד וזה משפיע מאד על ההתנהגות שלהם. הם מאד רגשיים, לוקחים את הכל בלי פרופורציות, מסוגלים לבכות משטויות, לצעוק, להתרגז ולהיות קיצוניים. התפקיד שלכם הוא להכיל אותם. לחבק אותם ולקבל את הרגשות שלהם בלי לזלזל. אל תיסחפו לתוך מערבולת הרגשות שלהם. תישארו מחוץ לה ותשמשו עוגן ליציאה מהמערבולת. אבל בלי לבטל אותם! פשוט להקשיב, להכיל ולתמוך.
4. תבדקו אם יש בעיה
נסו לשאול אותם איך היה בבית הספר, איך הם מסתדרים עם החברים, האם משהו מטריד אותם, האם הם קורבן להתעללות? תשאלו בעדינות, לא כמו בחקירה של השב"כ. אם הם לא משתפים אתכם אל תלחצו עליהם, תנו להם לדעת שהם יכולים לבוא אליכם אם יש להם בעיה. חשוב שידעו שהם יכולים לבטוח בכם.
5. אל תזלזלו בסודות שלהם
כשהם מספרים לכם דברים אישיים, אל תזלזלו בזה. יכול להיות שלכם, עם כל הניסיון שיש לכם בחיים, הדברים יראו פעוטים וחסרי חשיבות, אבל להם זה נראה סוף העולם. אל תשפטו את הדברים שהם אומרים לכם. תקשיבו במלוא תשומת הלב ולעולם אל תגלו סודות שהם סיפרו לכם לאחרים ובטח שלא לספר סיפורים אישיים שלהם בפומבי.

6. תנו להם להתפתח בעצמם
אל תגידו להם כל הזמן מה הם צריכים לעשות ואיך. תנו להם להתפתח לבד וכבדו את הדרך שלהם. אם הם ירגישו שאתם כהורים לוחצים עליהם, חוקרים אותם כל הזמן ואומרים להם מה הם צריכים לעשות, זה רק יגרום להם למצבי רוח קשים ולהסתגר בפניכם. תדמיינו את עצמכם עם בוס שיושב לכם על העורק של הצוואר. בוס שאומר לכם כל הזמן מה לעשות, מעיר לכם הערות, שופט אתכם ולא נותן לכם טיפה של עצמאות. תחשבו עליהם שהם צריכים לחיות עם בוסים כאלה (ברוב המשפחות אתם שני בוסים!) 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. איך ההרגשה?
7. בעיות קשות
ברוב הפעמים מצבי הרוח של המתבגרים הם משהו נורמלי וחולף. אבל אם אתם רואים שהם בדיכאון שנמשך כמה ימים, מסתגרים בחדר, לא רוצים לדבר עם אף אחד או כל שינוי אחר לרעה בהתנהגות שלהם, אל תתעלמו. פנו מיד לעזרה מקצועית, כמו רופא שאתם סומכים עליו, פסיכולוג או יועץ. יש גם טלפונים למקרי חירום כמו של ער"ן, נפגעי תקיפה מינית ועוד שתוכלו להיעזר בהם.
8. הרגיעו אותם
תנו להם כל הזמן הרגשה שאתם שם בשבילם. אל תנסו להתנהג כאילו אתם החברים הכי טובים שלהם כי זה מביך אותם. תנו להם להיות עם החברים שלהם כי בגיל הזה החבר'ה הם במקום הראשון ולא המשפחה וזה נורמלי וטבעי. אתם רק צריכים לתת להם את ההרגשה שאתם רשת הביטחון שנמצאת שם תמיד בשבילם.

9. אל תשכחו שהחיים שלהם קשים ומפחידים
הם הולכים לבית ספר ומקבלים ים של מטלות. הם לא תמיד מבינים את מה שנלמד בשיעורים ולא תמיד מצליחים להתרכז. העתיד נראה להם מפחיד, הם לא יודעים מה הם הולכים לעשות ואם הם יצליחו. העולם שלנו התפתח בצורה כל כך מהירה, שכדי להשתלב בעבודה צריך לדעת המון. בשבילם זה מפחיד ומעורר ספקות בעצמם. הם צריכים להתמודד עם חוסר הוודאות הזה והם צריכים את התמיכה שלכם.
10. תנו להם תשומת לב ומחמאות
למרות שהם מכעיסים אותכם לפעמים וההתנהגות שלהם יכולה להוציא אתכם מדעתכם, תמצאו כל הזמן סיבות להחמיא להם. בגיל ההתבגרות דימוי הגוף מתעוות. הם מתחילים לראות מיליוני פגמים בעצמם. אל תזלזלו במה שהם אומרים על עצמם אבל תחמיאו להם. אל תגידו להם דברים רעים על המראה החיצוני שלהם. מיצאו את הדברים היפים שאפשר להחמיא לגביהם. המחמאות שאתם נותנים להם צריכות להיות אמיתיות, אחרת הם ירגישו שאתם מזייפים ולא יאמינו. כשהם עושים משהו, מיצאו משהו טוב להגיד על זה כדי לחזק את הביטחון העצמי שלהם.
לסיכום, עם כל השנאה שהם מפגינים כלפיכם כשהם סוגרים את הדלת של החדר ולא רוצים לדבר איתכם, או צועקים ויוצאים מהבית, חשוב שתזכרו דבר מאד חשוב: הם זקוקים לכם, הם צריכים לדעת שאתם שם, גם אם הם משחקים כאילו שהם יכולים לבד, הם יודעים בפנים שהם לא, שהם חייבים שתהיו לטובתם אחרת העולם שלם מתרסק.

הוסף רשומת תגובה

0 תגובות