חפש באתר

איך להתגבר על פחד קהל

פחד קהל, או בשמו המקצועי גלוטופוביה (Gelotophobia), הוא בעיה שהמון אנשים סובלים ממנה. למען האמת, המון אנשים שאתם לא הייתם מאמינים עליהם, שנראים לכם מלאי ביטחון ומדברים מול קבוצות אנשים, מודים שבתוך תוכם הם סובלים מפחד קהל איתו הם מתמודדים.

מחקרים מצאו שבראש רשימת הפחדים הנפוצים בקרב אנשים נמצא פחד הקהל במקום השני לאחר הפחד ממוות.
כמו רוב הפחדים, פחד קהל הוא פחד משתק, שמונע מאיתנו להשתתף בסיטואציות חברתיות או לקחת על עצמנו תפקידים שדורשים דיבור בפני קהל למשל.
הסיבות לפחד קהל הן ביישנות, חוסר כישורים חברתיים, חוסר ביטחון עצמי, פרפקציוניזם, דפוס חשיבה שלילי ועוד.
כדי להתגבר על פחד קהל, כל מה שצריך זה להחליט ולפעול וזהו- זה נחלת העבר!
טוב, זה לא כל כך פשוט, אבל ברגע שאתם נחושים להילחם בזה ולהתגבר על הפחד ומוכנים לצאת לפעולה, אתם תראו שלאט לאט המחסום יפתח ובסופו של התהליך תמצאו את עצמכם הרבה יותר בוטחים בעצמכם, בעלי תעוזה ותושיה ליזום בעצמכם דברים שעד לאותו רגע נמנעתם מהם.
אני ניצחתי את פחד הקהל, אפשר לומר שזה היה יותר מפחד, זאת היתה ממש חרדה. מגיל קטן פחדתי לדבר עם אנשים. אני זוכרת שבתור ילדה קטנה הייתי מתחבאת מאחורי הרגליים של אמא שלי בכל פעם שמישהו שאל אותי משהו. על להופיע בגן מול ההורים לא היה בכלל מה לדבר. במשך כל שנות הלימודים שלי נמנעתי מלדבר בפני הכיתה, מהשתתפות פעילה בפעילויות חברתיות (הייתי משתתפת, אבל יושבת בצד), מהופעות בטקסים ובמסיבות סיום. גם כשהייתי בצבא קיבלתי תפקיד שבו נחבאתי אל הכלים מאחורי המחשב. מיותר לציין שמעולם לא העזתי ליזום קשר עם בחורים. 

כשהתבגרתי קצת והתחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה, לא היתה לי ברירה. היו לי קורסים שבהם היתה דינמיקה קבוצתית וכל אחד היה צריך בתורו לדבר בפני הקבוצה. כשאני הייתי מדברת הייתי מרגישה שאני כולי רועדת, הפנים של חמות (בטח הסמקתי נורא), הקול שלי רועד והידיים והרגליים- לא ידעתי מה לעשות איתן! הן בטח קפצו בעצבנות.
כשהייתי מסיימת לדבר, הייתי בטוחה שכולם מסתכלים עלי בזעזוע עמוק. גם על התגובות הפיזיות שלי שהראו חרדה וגם אולי על הדברים שאמרתי שבטח לא אמרתי אותם כמו שצריך ובטח נשמעו מטומטמים לגמריי.
מוכר לכם?
אם כן, אשתף אותכם בכמה טיפים להתגברות על פחד קהל. אשמח לקרוא גם תגובות והצעות נוספות אם יש לכם.
טיפ מס' 1: "להתאמן על יבש"
השתתפו בפעילויות שדורשות ממכם לדבר בפני קהל קטן של אנשים שמולו אתם כן מרגישים נוח, או קהל של ילדים. התחילו בקטן, ולאחר שתתרגלו הרחיבו את הקהל שלכם. לדוגמא, עיבדו בקייטנת קיץ עם ילדים או בחוג כלשהו בתחום שאתם טובים בו. 
טיפ מס' 2: דברו על נושאים שמלהיבים אתכם
כדי לתרגל דיבור בפני קהל, חפשו הזדמנויות לדבר על דברים שאתם טובים בהם, שיש לכם ידע עשיר לגביהם, שאתם מתלהבים מהם מאד. כשאתם מדברים על משהו שאתם ממש אוהבים, אתם לרגע שוכחים את עצמכם ומתמקדים בדבר שעליו אתם מדברים ואז אתם מרגישים יותר חופשיים ובטוחים. אם תתרגלו דיבור בפני קהל על נושאים שמאד מעניינים אתכם, אתם לאט לאט תצברו ניסיון וביטחון בעצמכם, והפחד יתחיל להעלם.
טיפ מס' 3: שנו את הגישה שלכם- אתם לא חייבים לדעת הכל
אחד הדברים שמפחידים את בעלי פחד הקהל הוא שהקהל שבפניו הם מדברים יחשוב שהם טועים, שהם מדברים שטויות, שיתחילו להתווכח איתם ולשאול שאלות שלא ידעו לענות עליהן.
שנו את הגישה שלכם. גם אם אתם מדברים מול אנשים, זה לא אומר שאתם יודעים הכל וחייבים להיות צודקים בהכל.
כמובן שכדאי לכם להתכונן היטב לנאום שלכם וללמוד כמה שאפשר את החומר, אבל גם אם יתפסו אתכם בטעות או לא תדעו לענות על משהו, זה ממש לא סוף העולם. תמיד תוכלו להגיד שאתם מצטערים אבל לא יודעים את התשובה, או להודות למי שפונה אליכם ולהגיד לו שהוא העשיר את הידע שלכם ותרם לכם בהערות שלו. אם תשימו לב, לא כל הידענים הגדולים הם נואמים טובים. הנואמים הטובים שמושכים את תשומת לב הקהל הם אנשים שיודעים להגיד את הדברים הכי פשוטים בצורה מעניינת, שמתבלים את דבריהם בהומור ולוקחים את עצמם בקלות. אחרי שתתרגלו הרבה נאומים מול קהל שבהתחלה יכול להיות שיהיו מסורבלים וכבדים, תשתפרו ותרכשו מיומנויות חדשות של דיבור בפני קהל.

טיפ מס' 4: התמודדו עם הפחד
הדרך היחידה להתגבר על פחד קהל היא להתמודד איתו. אין ברירה, למרות דפיקות הלב המהירות, הזיעה בידיים, החום בפנים והרעידות בכל הגוף, קחו אוויר ודברו. אל תוותרו על אף הזדמנות לדבר בפני הקבוצה. זה עכשיו או לעולם לא. 
גם אני נמצאת לפעמים בקבוצות שבהן צריך לדבר בפני כולם, אז כשאני מרגישה צורך להגיד משהו ואני מרגישה כבר את כל התופעות הפיזיולוגיות של החרדה, אני פשוט מרימה את היד ונותנת לה להתחיל בשבילי. אחרי שהרמתי את היד אני לא יכולה לסגת. המנחה כבר שואל אותי מה רציתי להגיד ואין לי ברירה. כל העיניים מופנות אלי ואני חייבת להגיד לפחות משהו קטן. התחילו כך. תנו ליד שלכם להתרומם ולהודיע בשמכם שיש לכם מה להגיד. גם אם בהתחלה זה לא כל כך יצליח ותגמגמו משהו לא ברור, לאט לאט עם הרבה נסיונות תרגישו שהתחזקתם ואתם מתחילים לדבר יותר בחופשיות.
טיפ מס' 5: החליפו את המחשבות השליליות בחיוביות
את המחשבות השליליות כמו: אני בטח אתעלף מרוב פחד, אף אחד לא יבין אותי, כולם יחשבו שאני אידיוט וכד', החליפו במחשבות כמו: גם אם אני אראה פוחד, גם אם אף אחד לא יבין אותי, גם אם יחשבו שאני אידיוט, לא מבין כלום ולא יודע על מה אני מדבר, בכל זאת עלי להגיד את הדברים, ושום דבר רע לא יקרה מזה. אני לא הראשון שמפחד לדבר ובטח גם לא האחרון. אם אדבר עכשיו, ארכוש ניסיון בדיבור בפני קהל וכל ניסיון שארכוש יוביל לשיפור בפעם הבאה.
לסיכום, דעו שאם לא תתמודדו עם הפחד, תפסידו הרבה דברים בחיים. תוותרו על הזדמנויות להתקדם בעבודה, תוותרו על קשרים חברתיים, פעילויות חברתיות ועוד. כל עוד לא תתמודדו עם הפחד, הוא תמיד ילווה אתכם ולא יעלם.
ההתמודדות עם פחד הקהל היא לא קלה. זהו תהליך שהולכים אותו צעד צעד. אחרי כל צעד שתעשו תקבלו עוד ביטחון (גם אם הניסיון לא יהיה מוצלח, עדיין תרגישו סיפוק בעצמכם על כך שהעזתם!).
בסוף התהליך תמצאו את עצמכם עומדים על הפודיום ונושאים נאום בפני קהל גדול ולאחר מכן השמיים הם הגבול….

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה