באידיש יש פתגם שאומר: קליינע קינדרלך- קליינע צורס, גרויסא קינדראלך – גרויסא צורס (בתרגום לעברית: ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים- צרות גדולות).
אם אתם הורים לילדים שהגיעו לגיל ההתבגרות, אתם בטח מסכימים עם הפתגם הזה. כשהם היו קטנים לא ישנתם בלילה בגלל שהיו להם גזים? עכשיו אתם לא ישנים בגלל בעיות הרבה יותר חמורות, הלואי שאלה היו רק גזים :).
אחת הבעיות הקשות של גיל ההתבגרות היא מה שמורגש כמו התדרדרות במערכת היחסים עם ההורים. הילדים מתרחקים, מפסיקים לשתף אתכם, מסרבים לבוא איתכם לבילויים, מסתגרים בחדר ואתם כבר לא יודעים מה מתרחש בעולמם.
אך אל תדאגו, יש עוד תקווה. יש דרכים לשפר את מערכת היחסים עם המתבגרים שלכם והרי הן לפניכם:
1. פנו זמן למתבגר שלכם
אחת הדרכים החשובות והמועילות ביותר לשפר את מערכת היחסים שלכם עם הנער או הנערה המתבגרים שלכם היא להקדיש להם זמן. זה יכול להיות זמן שבו תקחו אותם החוצה, רק שניכם, זמן שבו תלכו לאירועים חשובים בחיים שלהם, או סתם זמן לשבת ולדבר איתם (שזה בעצם ממש לא סתם). זמן שבו תעניקו למתבגר הפרטי שלכם תשומת לב מלאה יוסיף המון ערך למערכת היחסים שלכם ויוסיף לילד שלכם תחושה של ביטחון וערך עצמי.
אם אתם הורים לילדים שהגיעו לגיל ההתבגרות, אתם בטח מסכימים עם הפתגם הזה. כשהם היו קטנים לא ישנתם בלילה בגלל שהיו להם גזים? עכשיו אתם לא ישנים בגלל בעיות הרבה יותר חמורות, הלואי שאלה היו רק גזים :).
אחת הבעיות הקשות של גיל ההתבגרות היא מה שמורגש כמו התדרדרות במערכת היחסים עם ההורים. הילדים מתרחקים, מפסיקים לשתף אתכם, מסרבים לבוא איתכם לבילויים, מסתגרים בחדר ואתם כבר לא יודעים מה מתרחש בעולמם.
אך אל תדאגו, יש עוד תקווה. יש דרכים לשפר את מערכת היחסים עם המתבגרים שלכם והרי הן לפניכם:
1. פנו זמן למתבגר שלכם
אחת הדרכים החשובות והמועילות ביותר לשפר את מערכת היחסים שלכם עם הנער או הנערה המתבגרים שלכם היא להקדיש להם זמן. זה יכול להיות זמן שבו תקחו אותם החוצה, רק שניכם, זמן שבו תלכו לאירועים חשובים בחיים שלהם, או סתם זמן לשבת ולדבר איתם (שזה בעצם ממש לא סתם). זמן שבו תעניקו למתבגר הפרטי שלכם תשומת לב מלאה יוסיף המון ערך למערכת היחסים שלכם ויוסיף לילד שלכם תחושה של ביטחון וערך עצמי.
2. הקשיבו לו
העצה השנייה החשובה ביותר, אחרי פינוי הזמן בשבילם, היא להקשיב להם. אחרי שהקדשתם זמן איכות למתבגר שלכם, זה הדבר הכי חשוב בשביל לבנות את מערכת היחסים שלכם וזה בעצם מה שיעשה את הזמן הזה לבאמת איכותי. הקשבה אמיתית, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת תגרום למתבגר/ת שלכם להאמין בכם ולהתקרב אליכם.
איך מקשיבים? תתפלאו, אבל להקשיב זה לא כל כך פשוט. הכלל הראשון בהקשבה הוא לתת את כל תשומת הלב לדבריו של הדובר.
לא לחשוב בזמן שהוא מדבר על התשובה שלכם. להיות מרוכזים בדברים שלו ולא בעצמכם, לא לחשוב על מה שאתם הולכים לענות לו. להקשיב לו באמת זה לחשוב עליו ולא על עצמכם.
לא חייבים לענות מייד כשהוא מסיים לדבר. קחו אוויר, חכו כמה שניות ואחר כך תדברו בעצמכם. כמובן שגם אל תתפרצו לדבריו באמצע.
העצה הזו שווה זהב וכדאי שתפנימו אותה ותיישמו אותה היטב.
3. אל תהיו קשוחים
כשהורים נוזפים בבני העשרה שלהם, זה יכול במהירות להפוך לשיפוטיות קשה בלי להתכוון. זה לא אומר שלא צריך לנזוף בהם מדי פעם, אבל תשתדלו להגיד את הדברים שאתם באמת מתכוונים אליהם. רוב הזמן, הדברים שמתבגרים עושים שמכעיסים אותנו ההורים, נובעים מטעויות שלהם או מחוסר הבנה (אל תשכחו שיש להם פחות ניסיון חיים מלכם). שימו לב שלא כל דבר שבעיניכם הוא לא בסדר הוא מתוך כוונה רעה לכן השתדלו להיות עדינים.
4. תהיו חברים, אבל גם הורים
קשה מאד להורה לשים את הגבול בין להיות חבר של המתבגר שלו לבין להיות הורה.
הילדים צריכים מצד אחד לבטוח בהורים שלהם ולדעת שהם יכולים לבוא אליהם ולשתף אותם בבעיות ודאגות, אבל באותו זמן ההורה צריך לדעת לשים את הקו שאומר "אני ההורה שלך, לא משנה מה יקרה".
תעבדו על הקו הזה ותמצאו את האיזון בין להיות חבר תומך לבין להיות הורה סמכותי.
איך מקשיבים? תתפלאו, אבל להקשיב זה לא כל כך פשוט. הכלל הראשון בהקשבה הוא לתת את כל תשומת הלב לדבריו של הדובר.
לא לחשוב בזמן שהוא מדבר על התשובה שלכם. להיות מרוכזים בדברים שלו ולא בעצמכם, לא לחשוב על מה שאתם הולכים לענות לו. להקשיב לו באמת זה לחשוב עליו ולא על עצמכם.
לא חייבים לענות מייד כשהוא מסיים לדבר. קחו אוויר, חכו כמה שניות ואחר כך תדברו בעצמכם. כמובן שגם אל תתפרצו לדבריו באמצע.
העצה הזו שווה זהב וכדאי שתפנימו אותה ותיישמו אותה היטב.
3. אל תהיו קשוחים
כשהורים נוזפים בבני העשרה שלהם, זה יכול במהירות להפוך לשיפוטיות קשה בלי להתכוון. זה לא אומר שלא צריך לנזוף בהם מדי פעם, אבל תשתדלו להגיד את הדברים שאתם באמת מתכוונים אליהם. רוב הזמן, הדברים שמתבגרים עושים שמכעיסים אותנו ההורים, נובעים מטעויות שלהם או מחוסר הבנה (אל תשכחו שיש להם פחות ניסיון חיים מלכם). שימו לב שלא כל דבר שבעיניכם הוא לא בסדר הוא מתוך כוונה רעה לכן השתדלו להיות עדינים.
4. תהיו חברים, אבל גם הורים
קשה מאד להורה לשים את הגבול בין להיות חבר של המתבגר שלו לבין להיות הורה.
הילדים צריכים מצד אחד לבטוח בהורים שלהם ולדעת שהם יכולים לבוא אליהם ולשתף אותם בבעיות ודאגות, אבל באותו זמן ההורה צריך לדעת לשים את הקו שאומר "אני ההורה שלך, לא משנה מה יקרה".
תעבדו על הקו הזה ותמצאו את האיזון בין להיות חבר תומך לבין להיות הורה סמכותי.
5. תעשו דברים ביחד
אין דבר שאומר יותר "אתה חשוב לי" מאשר לפנות זמן לילד שלכם ולעשות איתו משהו ביחד. לא צריך לבזבז הרבה כסף, אפשר סתם לצאת להליכה ספורטיבית, ללכת לאכול בפיצריה השכונתית, או לקפוץ ביחד לקניון. זה כל מה שצריך. כמובן שבגיל ההתבגרות כבר קשה למצוא בילויים שהילד שלכם ירצה לעשות דווקא איתכם, לכן לכו עם הראש שלו ומה שהוא רוצה תזרמו איתו.
6. תשאלו את המתבגר שלכם מה דעתו
אחת הטעויות שהורים למתבגרים עושים לעיתים קרובות היא להשאיר את המתבגר שלהם מחוץ לתחום בכל מה שקשור לקבלת החלטות. לפעמים זה באמת הכרחי, אבל יש מקרים שאפשר ורצוי לשתף אותם. אם תשאלו אותם מה דעתם ומה הם מרגישים, זה יכול לעשות שינוי גדול מאד. חשוב שתשאלו את דעתם במקרים שבהם באמת יש לדעה שלהם משקל. אם תשאלו אותם ואחר כך תעשו את ההיפך, זה יכול לגרום לתסכול. לכן, כשאתם שואלים לדעתם, אימרו להם מראש שזהו אחד השיקולים אך לא בהכרח מה שיקרה בסופו של דבר.
דברו איתם על האמונות והערכים שלהם, תשאלו אותם למה הם חושבים כך, תתעניינו בהם ואל תשכחו- בלי לשפוט!
7. קיבעו כללים ברורים
אל תהיו הורים כאלה שלא נותנים לילדים שלהם לעולם לדעת מה מצפים מהם. יש הורים שמשנים את החוקים שלהם כל שני וחמישי ולילדים שלהם אין מושג מה מותר להם ומה אסור. זה מבלבל את הילד וגורם לו לחוסר ביטחון. קיבעו חוקים וכללים ותדאגו לזה שהילד ידע אותם בבירור. בדרך הזאת תדעו אם זה הוגן להעניש אותו אם עבר על החוקים.
8. אל תענישו מתוך כעס
הדבר הכי גרוע שהורה יכול לעשות למערכת היחסים שלו עם הילד שלו הוא להעניש אותו מתוך כעס. בני נוער יודעים מתי ההורים שלהם כועסים עליהם וזה בסדר, מותר לכעוס. אבל זה לא בסדר להעניש את הילד שלך בגלל שאתה כועס ולא בגלל שהוא עשה משהו רע. זה רק גורם נזק למערכת היחסים. עונש מתוך כעס ורוגז יהיה לא פרופורציונלי ולא הוגן. לפני שאתם מענישים, שבו ותירגעו ורק אחר כך דברו עם הילד שלכם ותנו לו את העונש שמגיע לו אם עבר על החוקים שקבעתם (אל תשכחו את עצה מספר 7- שהילד ידע את החוק).
9. אל תשוו אותו
כמו שאתם לא אוהבים שמשווים אתכם לאחרים, אל תשוו את הילד שלכם לילדים אחרים, לאחים שלו וגם לא לעצמכם כשהייתם בגילו.
הזמנים השתנו, מה שהיה כשאתם הייתם בגיל ההתבגרות שונה מאד ממה שיש היום, לכן אין שום טעם ושום דבר חכם בהשוואות.
10. כבדו את המתבגר שלכם
העצה האחרונה ואולי הכי חשובה היא שתכבדו את המתבגר או המתבגרת שלכם. זיכרו שמגיע לו כבוד בדיוק כמו לכל אדם אחר. זיכרו שהוא בגיל הטיפש עשרה וגם אם הוא עושה משהו טיפשי, זה נובע מחוסר ניסיון ובלבול שמאפיין את הגיל הזה. אל תזלזלו בו בגלל זה. אתם עדיין יכולים להציב גבולות ולהטיל משמעת, אך כל זה תוך כבוד לילדיכם. כבוד חשוב מאד כמובן בכל מערכת יחסים, עם כל אדם ובכל גיל!
0 תגובות