לפני כמה שנים חתן וכלה צעירים נסעו לירח דבש בפאריז. הם הסתובבו ברחבי העיר ונהנו ממראותיה ואז החליטו לעשות קצת קניות. האישה נכנסה לחנות בגדים אופנתית ומדדה כמה שמלות, כשהבעל הטרי חיכה לה מחוץ לחדר המדידה. אחרי שהאישה נכנסה לחדר המדידה ולא יצאה הרבה זמן, התפלא הבעל והתחיל לחשוש שמשהו קרה לה.
הוא ביקש מאחת מהעוזרות שבחנות להיכנס לחדר המדידה ולהגיד לאשתו שתצא כבר. העוזרת נכנסה לתא, יצאה ממנו ואמרה לחתן שאשתו אינה נמצאת שם. החתן לא האמין ונכנס לעצמו לבדוק. הוא גילה שתא המדידה ריק לגמריי. הוא והעוזרת חיפשו בכל החנות ולא מצאו את הכלה.
החתן חשב שאשתו בטח עובדת עליו ושזהו משחק קונדסי ולכן חזר לחדרם במלון וחיכה לה שם. אבל אשתו לא הגיעה. ככל שהשעות חלפו, הוא התחיל לדאוג יותר ויותר. כשהיא לא הגיעה עד למחרת בבוקר, הוא כבר היה מוטרד ביותר ופנה למשטרת פאריז.
תוך 48 שעות, כל השוטרים בפאריז כבר היו עסוקים בחיפושים אחר הכלה האמריקאית. הם פירסמו תיאור ותמונה שלה בטלוויזיה וברדיו ובכל מקום אפשרי. היא תוארה כאישה אמריקאית טיפוסית, בת 24, עם כתם לידה על הלחי השמאלית שלה. היה נראה שכל אחד בפאריז עסק בחיפושים אחר הכלה הנעדרת אבל ללא תוצאות. אף אחד לא ראה אותה. זה היה כאילו היא התפוגגה באוויר.
המשטרה עשתה כל מה שיכלה, אבל אחרי שלושה שבועות של חיפושים הם הרימו ידיים. הבעל התחיל לחשוב שלאשתו היו מחשבות שניות לגבי החתונה איתו והיא התחרטה ועזבה אותו. שישה חודשים לאחר מכן, תשוש ומדוכא, עזב הבעל את פאריז וחזר לארצות הברית.
ככל שחלפו השנים, הבעל כבר התייאש מלמצוא את אשתו היפה והחיים שלו התפרקו לגמריי. הוא היה כל כך מלא באבל, שהוא לא היה מסוגל להחזיק אף עבודה ולהמשיך בחיים שלו. הוא התחיל להסתובב ממקום למקום ללא מטרה, מארץ לארץ, נותן לגורל לקחת אותו לאן שירצה.
שנתיים אחר כך, הוא מצא את עצמו בפיליפינים באיזה קרנבל. הוא עצר מול אוהל עלוב וישן. על שלט הכניסה שלו היה כתוב: "בית המוזרויות". הסקרנות של האיש התעוררה והוא נכנס לאוהל ונגעל לגלות מה שכב בפנים.
הוא ראה בתוך כלובים אנשים מכופפים מוזרים עם כל מיני עיוותים מזוויעים. זאת היתה תצוגה של הסבל האנושי. בכלוב המטונף האחרון הוא ראה את מה שנחשב לאטרקציה העיקרית של התצוגה. אישה מצולקת ומעוותת, בעלת מומים מתנדנדת קדימה ואחורה, ונוהמת כמו חיה.
על השלט שמעל הכלוב שלה היה כתוב: "האישה התולעת". לאישה לא היו ידיים ורגליים. הן קוצצו לה ורק הטורסו שלה נשאר. הפנים שלה היו מכוסות בצלקות מניתוחים והפה שלה היה סגור בתפרים. כשהיא הפנתה את מבטה כלפיי האיש והסתכלה עליו בעיניים עצובות, הוא צרח כשגילה בבעתה את אותו כתם הלידה שהיה לאשתו הנעדרת על הלחי השמאלית.
הוא ביקש מאחת מהעוזרות שבחנות להיכנס לחדר המדידה ולהגיד לאשתו שתצא כבר. העוזרת נכנסה לתא, יצאה ממנו ואמרה לחתן שאשתו אינה נמצאת שם. החתן לא האמין ונכנס לעצמו לבדוק. הוא גילה שתא המדידה ריק לגמריי. הוא והעוזרת חיפשו בכל החנות ולא מצאו את הכלה.
החתן חשב שאשתו בטח עובדת עליו ושזהו משחק קונדסי ולכן חזר לחדרם במלון וחיכה לה שם. אבל אשתו לא הגיעה. ככל שהשעות חלפו, הוא התחיל לדאוג יותר ויותר. כשהיא לא הגיעה עד למחרת בבוקר, הוא כבר היה מוטרד ביותר ופנה למשטרת פאריז.
תוך 48 שעות, כל השוטרים בפאריז כבר היו עסוקים בחיפושים אחר הכלה האמריקאית. הם פירסמו תיאור ותמונה שלה בטלוויזיה וברדיו ובכל מקום אפשרי. היא תוארה כאישה אמריקאית טיפוסית, בת 24, עם כתם לידה על הלחי השמאלית שלה. היה נראה שכל אחד בפאריז עסק בחיפושים אחר הכלה הנעדרת אבל ללא תוצאות. אף אחד לא ראה אותה. זה היה כאילו היא התפוגגה באוויר.
המשטרה עשתה כל מה שיכלה, אבל אחרי שלושה שבועות של חיפושים הם הרימו ידיים. הבעל התחיל לחשוב שלאשתו היו מחשבות שניות לגבי החתונה איתו והיא התחרטה ועזבה אותו. שישה חודשים לאחר מכן, תשוש ומדוכא, עזב הבעל את פאריז וחזר לארצות הברית.
ככל שחלפו השנים, הבעל כבר התייאש מלמצוא את אשתו היפה והחיים שלו התפרקו לגמריי. הוא היה כל כך מלא באבל, שהוא לא היה מסוגל להחזיק אף עבודה ולהמשיך בחיים שלו. הוא התחיל להסתובב ממקום למקום ללא מטרה, מארץ לארץ, נותן לגורל לקחת אותו לאן שירצה.
שנתיים אחר כך, הוא מצא את עצמו בפיליפינים באיזה קרנבל. הוא עצר מול אוהל עלוב וישן. על שלט הכניסה שלו היה כתוב: "בית המוזרויות". הסקרנות של האיש התעוררה והוא נכנס לאוהל ונגעל לגלות מה שכב בפנים.
הוא ראה בתוך כלובים אנשים מכופפים מוזרים עם כל מיני עיוותים מזוויעים. זאת היתה תצוגה של הסבל האנושי. בכלוב המטונף האחרון הוא ראה את מה שנחשב לאטרקציה העיקרית של התצוגה. אישה מצולקת ומעוותת, בעלת מומים מתנדנדת קדימה ואחורה, ונוהמת כמו חיה.
על השלט שמעל הכלוב שלה היה כתוב: "האישה התולעת". לאישה לא היו ידיים ורגליים. הן קוצצו לה ורק הטורסו שלה נשאר. הפנים שלה היו מכוסות בצלקות מניתוחים והפה שלה היה סגור בתפרים. כשהיא הפנתה את מבטה כלפיי האיש והסתכלה עליו בעיניים עצובות, הוא צרח כשגילה בבעתה את אותו כתם הלידה שהיה לאשתו הנעדרת על הלחי השמאלית.
0 תגובות