זוג זקנים שכר עוזרת בית שתטפל בבית שלהם. לאישה היה אוסף ענקי של בובות והעוזרת היתה אמורה לנקות אותן מאבק פעם בשבוע.
פעם בשבוע העוזרת היתה נכנסת לחדר שבו היו מאוחסנות כל הבובות ומסתכלת עליהן בגועל. היא שנאה בובות. בזמן שהיא ניקתה אותן מאבק, היא נתקלה בבובה אחת משונה במיוחד. זו היתה בובה מדברת והיה לה כבל חשמלי מאחורי הגב. העוזרת היתה סקרנית ומשכה את הכבל שעל גבה של הבובה. הבובה אמרה "שלום". העוזרת משכה שוב בכבל שעל גב הבובה והבובה אמרה: "אני אוהבת את אמא שלי".
העוזרת הניחה את הבובה בחזרה והמשיכה לנקות את שאר הבובות.
כמה שבועות לאחר מכן, כאשר עוזרת הבית ניקתה את הבובות, היא בטעות התנגשה בבובה והפילה אותה. הבובה התנפצה לרסיסים ברגע שנגעה ברצפה. בעלת הבית הזקנה שמעה את הרעש ובאה לבדוק מה קרה. היא ראתה את הבובה המנופצת שלה ועל פניה הופיע מבט עצוב מאד. העוזרת ראתה את העצב על פניה של בעלת הבית ואמרה מיד: "אני מאד מצטערת. לא התכוונתי לשבור אותה. אני לא אעשה את זה עוד פעם".האישה הזקנה הביטה על הבובה השבורה שלה ואמרה לעוזרת שהיא יכולה להמשיך לעבוד אצלה רק אם בפעמים הבאות תקפיד להיות זהירה במיוחד. העוזרת הסכימה.
יום למחרת, הלכו בני הזוג לסידורים והשאירו את עוזרת הבית לבדה. העוזרת היתה במצב רוח לא טוב וזה גרם לה להזניח את עבודתה.
בזמן שישבה במטבח ונהנתה מהשוקולדים המשובחים של בני הזוג, עלה במוחה רעיון מרושע.
היא הלכה לאט לאט אל החדר שבו היו מאוחסנות הבובות השנואות עליה. היא חשבה לרגע על כמה היתה עצובה הזקנה בגלל הבובה השבורה שלה. העוזרת הרימה את אחת הבובות, הסתכלה עליה ואמרה: "היא בטח מאד אוהבת את הבובות שלה" וזרקה אותה בכוח על הרצפה. הבובה התנפצה לרסיסים והעוזרת חייכה.
היא אהבה את ההרגשה של שבירת הבובות. משהו בהרגשה של ההתנפצות שלהן על הרצפה גרם לה להנאה. היא זרקה עוד ועוד בובות על הרצפה. היא היתה עדיין בהתקפת הזעם שלה על הבובות כשבני הזוג הזקנים נכנסו הביתה ונעמדו בדלת החדר. האישה הזקנה רצה אל הבובות שלה. היא הסתכלה על העוזרת עם המבט המרושע ושאלה אותה: "מה את עושה?". הבעל, שראה כמה אשתו כועסת ועצובה מייד אמר לעוזרת שהיא מפוטרת.
העוזרת אספה את חפציה ועזבה את הבית. מצב הרוח הרע שהיה לה נעשה עוד יותר גרוע. היא היתה כל כך כועסת, שמאוחר יותר בלילה היא התגנבה אל הבית של זוג הזקנים. היא ידעה שהם ישנים היטב, אז היא התגנבה למטבח, לקחה את הסכין הכי גדולה וחדה שהיא מצאה ומשם עשתה את דרכה אל חדר השינה.
ביום שלמחרת באה העוזרת אל ביתם של זוג הזקנים ועשתה את עצמה כאילו הגיעה לעבודתה כרגיל. היא אמרה לשוטרים שהיא עבדה אצל בני הזוג. היא העמידה פנים שהיא קורבן תמים ושהיא מזועזעת ושבורה ממה שקרה לזוג הזקנים שהיו חבריה הטובים. היא אמרה לשוטרים שהם היו זוג נחמד, אדיב ואוהב ושאין לה שום מושג מי היה מסוגל לרצוח אותם.
באותו רגע היא נכנסה אל הבית ואמרה שהיא רוצה לבדוק שאף אחד לא עשה שום דבר רע לאוסף הבובות היקר של הזקנה. כשהגיעה אל הבובה המדברת היא משכה בחוט שעל גבה והבובה אמרה: "שלום". כשמשכה העוזרת שוב בחוט הבובה אמרה: "למה הרגת את אמא שלי?"
העוזרת הסתכלה על הבובה באימה: "מה אמרת?"
הבובה אמרה שוב: "למה הרגת את אמא שלי?". העוזרת הסתכלה על הבובה בהלם. הבובה אמרה שוב: "למה הרגת את אמא שלי? היא היתה אמא טובה. אהבתי אותה מאד. למה הרגת את אמא שלי?" העוזרת הסתכלה על הבובה ולא האמינה שזה קורה. "הרגת את אמא שלי!" המשיכה לצעוק הבובה. העוזרת זרקה אותה על הרצפה וברחה מהבית.
בבוקר שלמחרת נמצאה העוזרת מתה במיטתה. בזרועותיה היתה מונחת הבובה המדברת. כשחוקר המשטרה משך בחוט החשמל שעל גב הבובה, הוא שמע את הבובה אומרת שוב ושוב: "היא הרגה את אמא שלי. היא הרגה את אמא שלי. היא הרגה את אמא שלי..."
פעם בשבוע העוזרת היתה נכנסת לחדר שבו היו מאוחסנות כל הבובות ומסתכלת עליהן בגועל. היא שנאה בובות. בזמן שהיא ניקתה אותן מאבק, היא נתקלה בבובה אחת משונה במיוחד. זו היתה בובה מדברת והיה לה כבל חשמלי מאחורי הגב. העוזרת היתה סקרנית ומשכה את הכבל שעל גבה של הבובה. הבובה אמרה "שלום". העוזרת משכה שוב בכבל שעל גב הבובה והבובה אמרה: "אני אוהבת את אמא שלי".
העוזרת הניחה את הבובה בחזרה והמשיכה לנקות את שאר הבובות.
כמה שבועות לאחר מכן, כאשר עוזרת הבית ניקתה את הבובות, היא בטעות התנגשה בבובה והפילה אותה. הבובה התנפצה לרסיסים ברגע שנגעה ברצפה. בעלת הבית הזקנה שמעה את הרעש ובאה לבדוק מה קרה. היא ראתה את הבובה המנופצת שלה ועל פניה הופיע מבט עצוב מאד. העוזרת ראתה את העצב על פניה של בעלת הבית ואמרה מיד: "אני מאד מצטערת. לא התכוונתי לשבור אותה. אני לא אעשה את זה עוד פעם".האישה הזקנה הביטה על הבובה השבורה שלה ואמרה לעוזרת שהיא יכולה להמשיך לעבוד אצלה רק אם בפעמים הבאות תקפיד להיות זהירה במיוחד. העוזרת הסכימה.
יום למחרת, הלכו בני הזוג לסידורים והשאירו את עוזרת הבית לבדה. העוזרת היתה במצב רוח לא טוב וזה גרם לה להזניח את עבודתה.
בזמן שישבה במטבח ונהנתה מהשוקולדים המשובחים של בני הזוג, עלה במוחה רעיון מרושע.
היא הלכה לאט לאט אל החדר שבו היו מאוחסנות הבובות השנואות עליה. היא חשבה לרגע על כמה היתה עצובה הזקנה בגלל הבובה השבורה שלה. העוזרת הרימה את אחת הבובות, הסתכלה עליה ואמרה: "היא בטח מאד אוהבת את הבובות שלה" וזרקה אותה בכוח על הרצפה. הבובה התנפצה לרסיסים והעוזרת חייכה.
היא אהבה את ההרגשה של שבירת הבובות. משהו בהרגשה של ההתנפצות שלהן על הרצפה גרם לה להנאה. היא זרקה עוד ועוד בובות על הרצפה. היא היתה עדיין בהתקפת הזעם שלה על הבובות כשבני הזוג הזקנים נכנסו הביתה ונעמדו בדלת החדר. האישה הזקנה רצה אל הבובות שלה. היא הסתכלה על העוזרת עם המבט המרושע ושאלה אותה: "מה את עושה?". הבעל, שראה כמה אשתו כועסת ועצובה מייד אמר לעוזרת שהיא מפוטרת.
העוזרת אספה את חפציה ועזבה את הבית. מצב הרוח הרע שהיה לה נעשה עוד יותר גרוע. היא היתה כל כך כועסת, שמאוחר יותר בלילה היא התגנבה אל הבית של זוג הזקנים. היא ידעה שהם ישנים היטב, אז היא התגנבה למטבח, לקחה את הסכין הכי גדולה וחדה שהיא מצאה ומשם עשתה את דרכה אל חדר השינה.
ביום שלמחרת באה העוזרת אל ביתם של זוג הזקנים ועשתה את עצמה כאילו הגיעה לעבודתה כרגיל. היא אמרה לשוטרים שהיא עבדה אצל בני הזוג. היא העמידה פנים שהיא קורבן תמים ושהיא מזועזעת ושבורה ממה שקרה לזוג הזקנים שהיו חבריה הטובים. היא אמרה לשוטרים שהם היו זוג נחמד, אדיב ואוהב ושאין לה שום מושג מי היה מסוגל לרצוח אותם.
באותו רגע היא נכנסה אל הבית ואמרה שהיא רוצה לבדוק שאף אחד לא עשה שום דבר רע לאוסף הבובות היקר של הזקנה. כשהגיעה אל הבובה המדברת היא משכה בחוט שעל גבה והבובה אמרה: "שלום". כשמשכה העוזרת שוב בחוט הבובה אמרה: "למה הרגת את אמא שלי?"
העוזרת הסתכלה על הבובה באימה: "מה אמרת?"
הבובה אמרה שוב: "למה הרגת את אמא שלי?". העוזרת הסתכלה על הבובה בהלם. הבובה אמרה שוב: "למה הרגת את אמא שלי? היא היתה אמא טובה. אהבתי אותה מאד. למה הרגת את אמא שלי?" העוזרת הסתכלה על הבובה ולא האמינה שזה קורה. "הרגת את אמא שלי!" המשיכה לצעוק הבובה. העוזרת זרקה אותה על הרצפה וברחה מהבית.
בבוקר שלמחרת נמצאה העוזרת מתה במיטתה. בזרועותיה היתה מונחת הבובה המדברת. כשחוקר המשטרה משך בחוט החשמל שעל גב הבובה, הוא שמע את הבובה אומרת שוב ושוב: "היא הרגה את אמא שלי. היא הרגה את אמא שלי. היא הרגה את אמא שלי..."
0 תגובות