אהבה של אמא

אהבה של אמא זה דבר שמשתנה ולובש צורה אחרת בכל רגע.

 

יש אהבה של מתיקות

כשמר לך בנפש, כשאת חוזרת עצבנית מהעבודה או מהסידורים ואת כועסת על כל העולם. את כועסת על הבוסים בעבודה שדורשים ממך יותר מדי ולא מתחשבים, את כועסת על העמיתים שלך בעבודה שלא עושים מספיק או שלוקחים לעצמם קרדיט שמגיע לך. את כועסת על הממשלה שלך שאומרת שאין כסף ומקצצת לך בזכויות ומעלה לך את המחירים. את כועסת על הטכנאי שיכול לבוא רק עוד שבוע.

ואז את נכנסת לגן כדי לקחת את הילד שלך. הוא רץ אלייך עם ידיים פתוחות, מחבק אותך ונותן לך נשיקה על הלחי.

החיבוק הקטן והנשיקה המהירה מוחקים תוך שנייה את כל המרירות שיש לך מהיום הזה וממלאים אותך במתיקות מרגיעה.

החיבוק הזה הוא כמו זריקה של חומר נעים בגוף שמתפשט ונותן לך אנרגיה חדשה. כמו זריקה של סוכר שעושה מתוק בפה ובכל הגוף.

יש אהבה של חמלה

כשאת רואה את הילד שלך מתקשה ולא מצליח את מה שכולם מצליחים. כשאת רואה שכואב לו או שהוא חולה ואת רוצה לקחת את הסבל שלו ולהעביר אותו אלייך. כשאת רואה אותו ישן בלילה שקט ושלו ומנסה לנחש על מה הוא חולם, האם החלומות טובים או רעים והוא מפחד? כשאת שומעת ממנו סיפורים על זה שילדים צוחקים עליו או מציקים לו ואת רוצה להיות שם איתו ולהחטיף להם כדי שלא יעזו להתעסק איתו. את רוצה לחבק אותו חזק ולקחת את הכאב אלייך. את רוצה לבכות במקומו.

יש אהבה קשוחה

כשהילד שלך עושה משהו שאסור ואת חייבת ללמד אותו בלי פשרות. כשאת רואה שהוא מתקשה ומחליטה לא לעזור לו, לתת לו לבד, כדי שילמד. כשהוא עושה משהו אסור אבל מצחיק, ואת מתה לצחוק אבל שומרת על ארשת פנים כועסת. אין ברירה, בפנים את אוהבת אבל בחוץ את חייבת לשמור על פאסון. בשבילו.

יש אהבה של הערצה
את רואה את הילד שלך מצליח במקום שאת נכשלת. את רואה אותו שר או רוקד, מתעמל ועושה תרגילי אקרובטיקה מדהימים כשאת לא העזת מעולם אפילו לקפוץ לגובה. את רואה את הילדה שלך מקובלת חברתית וכולם מאוהבים בה כשאת בעצמך היית ילדה שקטה שאף אחד לא ידע שהיא קיימת. לפעמים את לא מבינה מאיפה הוא או היא קיבלו את הכשרונות והיכולות האלה. לפעמים את מפחדת שאולי התבלבלו בבית החולים והוא או היא לא באמת שלך.

לפעמים האהבה נעלמת. גם זה קורה. לפעמים את לא מרגישה אותה. את נורא כועסת, מיואשת, עייפה או מדוכאת והילד שלך לא מבין וכאילו להכעיס עושה משהו שרק גורם לך להרגיש עוד יותר רע. ואז את לא אוהבת. ואת שואלת את עצמך איפה האהבה? אבל היא נמצאת שם עדיין, אין לך מה לדאוג. היא רק מתחבאת מאחורי העננים השחורים כמו שמש ביום סגריר.

כתבה: אמא אוהבת, 23/2/13