חזרתי הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש והבית היה מלוכלך ומבולגן. הילדים היו עצבנים וייללו שהם מתים מרעב. התחלתי להכין להם טוסטים ובן זוגי פשוט ישב על הספה ולא עשה כלום. הסתכלתי עליו בכעס: למה אתה סתם יושב ולא עושה כלום כדי לשפר את המצב?!?
הכעס התחיל לחלחל בי והמחשבות הרעות עליו התחילו להתרוצץ במוחי: לא אכפת לך ממני? איך אתה לא מתחשב בי אחרי יום כל כך קשה? אולי כל הנישואים האלה הם טעות?
למרבה המזל, איזשהו קול קטן עמוק בתוך הראש שלי שרק אני שמעתי אותו אמר לי: רק תנשמי ותיכנעי.
עד לאחרונה לא הבנתי איך אני יכולה ליישם את הטכניקות שאני לומדת בשיעורי היוגה בחיים האמיתיים שלי כמו שהמורה שלי מעודד אותי לעשות.
ברגע הזה הבנתי למה הוא מתכוון. זו תחושת הרוגע והכניעה, הנשימה שמאפשרת לך להיות נוכח ברגע הזה, השאיפה העמוקה והשחרור של ה"אההההה" הארוך מאפשרים לי להירגע ברגעים לחוצים במיוחד ולהיות מרוכזת במה שקורה כאן ועכשיו, בלי לחשוב יותר מדי על מה שמסביב.
בשאיפה והנשיפה הזאת, אני נכנעת למציאות ומפסיקה להילחם בה, אני נכנעת לעומס והלכלוך, לתוהו ובוהו ולכיאוס הלא מתוכנן. זה מזכיר לי שאני בוחרת להיות כאן, כי אני אוהבת להיות כאן. אני נכנעת לאדם שאני אוהבת. אני נכנעת לעובדה שהוא לא מכיר אותי ולא יודע מה עובר עלי ואני צריכה להסביר לו מה אני צריכה, מרגע לרגע.
הנשימה הזאת מצילה את חיי הנישואים שלי ברגעים שבהם אני נותנת לאגו שלי להשתלט עלי ולהוביל אותי, לחוסר התקשורת בינינו לפוצץ את הכל.
לפני שידעתי משהו בכלל על האגו ועל השיח הפנימי, כל דבר קטן היה מוציא אותי מדעתי. למה הגרביים שלו שוב זרוקות על הרצפה? האם זה בגלל שהוא לא מכבד אותי? למה הוא לא שטף כלים? לא אכפת לו ממני? האם אנחנו צריכים בכלל להיות נשואים? אלה המחשבות שהיו מתרוצצות במוחי שוב ושוב בלי הפסקה. למען האמת, אם זה היה תלוי רק בי, לא הייתי נשארת עם השמוק הזה אפילו עוד רגע. אז טוב שלקחתי נשימה והקשבתי לשיח הפנימי שלי. אחרת לא הייתי נשארת נשואה.
רגע הטיהור האחד היפה הזה שמשחרר את הנשימה הפך כעת למצרך הכרחי בחיינו. כאשר אחד מאיתנו רואה את הפנים של האדם האחר, הפנים שאומרות "זה או אתה או אני." הפנים האלה שנראים כמו מלחמה שעומדת להתחיל. ברגע הזה אנחנו מסתכלים אחד על השני ואחד מאיתנו אומר בשקט בלי קול "היכנע יחד איתי". זה מציל את הנפש המטורפת שלי מלעשות משהו שיסיים את חיי הנישואים שלי.
ואם אתם חושבים שהכניעה הזאת היא סימן לחולשה שבן הזוג מנצל, אתם טועים. באיזשהו מקום הוא מבין את זה ומחזיר לי באותה המטבע.
מי בכלל תיאר לעצמו שנשימה פשוטה אחת יכולה להזכיר לך שאתה בן אדם, שאתה לא יכול לשלוט בכל דבר, שאתה נכנע לחיים שבחרת והם יפים! היכנע יחד איתי ונמצא את האהבה שלנו ברגע זה.
איך להשתמש בנשימת הכניעה:
קחו נשימה עמוקה דרך האף, מלאו את הבטן, הריאות והחזה. הבטן שלכם נכנסת פנימה ויוצאת החוצה, הצלעות מתרחבות והחזה מתרומם, פותח את הלב שלכם.
עכשיו תנשפו דרך הפה ושחררו אנחה שנשמעת כמו "אההההההההה".
לפעמים תצטרכו שתיים שלוש נשימות כאלה לפני שתחזרו אל הרגע הזה. תעזרו לעצמכם.
הכעס התחיל לחלחל בי והמחשבות הרעות עליו התחילו להתרוצץ במוחי: לא אכפת לך ממני? איך אתה לא מתחשב בי אחרי יום כל כך קשה? אולי כל הנישואים האלה הם טעות?
למרבה המזל, איזשהו קול קטן עמוק בתוך הראש שלי שרק אני שמעתי אותו אמר לי: רק תנשמי ותיכנעי.
עד לאחרונה לא הבנתי איך אני יכולה ליישם את הטכניקות שאני לומדת בשיעורי היוגה בחיים האמיתיים שלי כמו שהמורה שלי מעודד אותי לעשות.
בשאיפה והנשיפה הזאת, אני נכנעת למציאות ומפסיקה להילחם בה, אני נכנעת לעומס והלכלוך, לתוהו ובוהו ולכיאוס הלא מתוכנן. זה מזכיר לי שאני בוחרת להיות כאן, כי אני אוהבת להיות כאן. אני נכנעת לאדם שאני אוהבת. אני נכנעת לעובדה שהוא לא מכיר אותי ולא יודע מה עובר עלי ואני צריכה להסביר לו מה אני צריכה, מרגע לרגע.
הנשימה הזאת מצילה את חיי הנישואים שלי ברגעים שבהם אני נותנת לאגו שלי להשתלט עלי ולהוביל אותי, לחוסר התקשורת בינינו לפוצץ את הכל.
לפני שידעתי משהו בכלל על האגו ועל השיח הפנימי, כל דבר קטן היה מוציא אותי מדעתי. למה הגרביים שלו שוב זרוקות על הרצפה? האם זה בגלל שהוא לא מכבד אותי? למה הוא לא שטף כלים? לא אכפת לו ממני? האם אנחנו צריכים בכלל להיות נשואים? אלה המחשבות שהיו מתרוצצות במוחי שוב ושוב בלי הפסקה. למען האמת, אם זה היה תלוי רק בי, לא הייתי נשארת עם השמוק הזה אפילו עוד רגע. אז טוב שלקחתי נשימה והקשבתי לשיח הפנימי שלי. אחרת לא הייתי נשארת נשואה.
ואם אתם חושבים שהכניעה הזאת היא סימן לחולשה שבן הזוג מנצל, אתם טועים. באיזשהו מקום הוא מבין את זה ומחזיר לי באותה המטבע.
איך להשתמש בנשימת הכניעה:
קחו נשימה עמוקה דרך האף, מלאו את הבטן, הריאות והחזה. הבטן שלכם נכנסת פנימה ויוצאת החוצה, הצלעות מתרחבות והחזה מתרומם, פותח את הלב שלכם.
עכשיו תנשפו דרך הפה ושחררו אנחה שנשמעת כמו "אההההההההה".
לפעמים תצטרכו שתיים שלוש נשימות כאלה לפני שתחזרו אל הרגע הזה. תעזרו לעצמכם.
0 תגובות