הכלב הנכה והילד

לאיכר אחד היתה כלבה שהמליטה גורים והוא החליט למכור אותם.
הוא כתב על שלט "4 גורים למכירה" ותלה אותו בקצה החצר שלו על עץ, בעזרת מסמרים.
בזמן שנעץ את המסמר האחרון, הרגיש שמישהו מושך לו במכנס.
הוא הביט למטה וראה ילד קטן, מסתכל עליו בעיניים גדולות.
"אני רוצה לקנות את אחד מהגורים שלך" אמר לו הילד.
"אוקיי" אמר האיכר וניגב את הזיעה ממצחו "אבל יש לך מספיק כסף?"
הילד פשפש בכיסו והוציא כמה מטבעות. "כן, יש לי" הוא אמר.

"אם כך, אין בעיה" ענה לו האיכר וקרא בקול: "דולי! בואי הנה".
מתוך המלונה יצאה כלבה יפהפיה ואחריה ארבעה גורים חמודים.
"הנה, אתה יכול לבחור לך אחד" אמר האיכר לילד.
כשהגורים הקטנים כשכשו בזנב בשמחה, הילד שם לב שמתוך המלונה מציץ עוד זוג עיניים.
לאט לאט הגיח מתוך המלונה כדור פרווה קטן, שהלך אל הילד צולע ונופל מדי פעם.
הילד התכופף אל הגור הקטן, הרים אותו ואמר לאיכר: "אותו אני רוצה".
האיכר אמר לילד: "את הגור הזה אתה לא רוצה. הוא נכה והוא לעולם לא יוכל לרוץ ולשחק איתך כמו הגורים האחרים".
הילד שתק לרגע ואז הרים את מכנס רגלו הימנית והראה לאיכר שמתחתיו יש לו רגל תותבת עם נעל מיוחדת מתאימה.
"אתה רואה אדוני" אמר הילד "גם אני לא יכול לרוץ כמו שצריך והוא צריך מישהו שיבין אותו".
כשדמעות בעיניו האיכר אמר לילד: "אם ככה, קח אותו, הוא שלך".
הילד הושיט לאיכר את הכסף ושאל: "זה מספיק?"
"אין צורך" ענה האיכר "קח אותו בחינם. לאהבה אין מחיר".