הדברים המעצבנים בחג האהבה

היום ה- 14/2, "חג האהבה" או הוולנטיינס דיי כמו שקוראים לו בלועזית.

למה בעצם אנחנו אמורים לחגוג את החג הזה? זה בכלל לא חג יהודי. זה בכלל יום זיכרון לולנטינוס הקדוש של הנוצרים, מה הקשר אלינו?

למה בכל חור רואים פרסומות ושלטים של מתנות לחג האהבה שחובה עלינו לקנות לאהובינו או שניזרק מכל המדרגות? בחג המולד אנחנו נותנים מתנות? בחג ההודיה אנחנו אוכלים תרנגול הודו ומודים לאלוהים? בליל כל הקדושים אנחנו מתחפשים? התשובה היא לא!!! אז למה אנחנו אמורים לחגוג את חג האהבה של הנוצרים למען השם?

אז היום אני אנטי "חג האהבה" ולכבוד זה הכנתי רשימה של הדברים המעצבנים ביום זה:

• לא לכולם יש בני זוג ולא לכולם יש אהבה רומנטית. אז מה, אם למישהו אין אז הוא צריך להרגיש כמו מצורע?
   
•  הפייסבוק מתמלא בכל מיני הודעות דביקות "לבעלי/ אשתי היקר/ה... " "לחבר שלי האהוב" וכו'. למה אנחנו צריכים לקרוא את זה? לפחות תחלקו שקיות הקאה.
   
• פתאום רואים מסביב מלא פרסומות עם שוקולדים ולי זה הורס את כל הדיאטה. אני אפילו מלראות סתם תמונות של משהו חום כמו שולחן עץ ישר חושבת על שוקולד וברגע שאני חושבת על שוקולד המוח שלי מתביית על זה שאני חייבת לאכול אותו וזה הורס לי את כל הדיאטה.
   
• כל הזמן שומעים ברדיו שירים רומנטיים דביקים ומתקתקים כמו "The power of love" או "You are my love" ואין אפשרות לברוח מזה. אם אתה תקוע בפקק ואין לך דיסק של שירים אחרים אכלת אותה.
   
• אין מקום במסעדות למי שבאמת יש לו סיבה טובה ללכת למסעדה
   
• תיבת האימייל מתמלאת בפרסומות שמפצירות בך לקנות מתנות, פרחים, פינוקים זוגיים מעצבנים ועוד.
   
•  סתם הסחת דעת מהדברים הבאמת חשובים כמו המצב הכלכלי והבטחוני (חוץ מזה, איך זה שפתאום לכולם יש כסף למסעדות יוקרה וצימרים?)
   
• לא אוהבת לחגוג רק כי אומרים לי שצריך לחגוג (יותר נכון לבזבז כסף)

אז אולי מספיק?