סיפור שהגיע אלי במייל, המקור לא ידוע:
לפני זמן קצר שבתי מנסיעה לארה"ב. במלון קטן בפלורידה בו שהינו, התקיימה באחד הערבים הרצאה של אדם בשם ד"ר פרד בּרוֹדר בהקשר של ספר שכתב בשם "האם החיים שלך זקוקים לתרופה משלשלת"?
הספר עוסק במתן מרשמים לחיים טובים יותר.
השם המסקרן של הספר משך אותי ללכת בערב ולהקשיב להרצאתו הקצרה
ומההרצאה נשתמר בי הסיפור הקטן והחמוד הבא:
בחור צעיר נכנס לחנות שכונתית ושואל את בעל החנות אם הוא יכול להשתמש בטלפון.
בעל החנות מהנהן בהסכמה והוא שומע בעל כורחו, את שיחתו של הבחור הצעיר.
הבחור מתקשר למישהו ושואל אותו אם הוא זקוק לגנן.
מעברו השני של הקו כנראה שהתשובה הייתה שיש להם גנן ושהם אינם זקוקים לגנן כרגע.
הצעיר ממשיך ומקשה: "האם הגנן שלכם מקצועי דיו לטעמכם"?
כנראה שהוא מקבל תשובה שהם מרוצים מהגנן שלהם כי בעל החנות שומע את הבחור
הצעיר ממשיך 'ומנדנד' להם: "האם תהיו מוכנים לשקול להחליף אותו בעתיד"?
כנראה שהוא קבל תשובה שלילית. הוא הודה להם בנימוס וסיים את השיחה.
בעל החנות, נכמרו רחמיו על הצעיר ועל ניסיונותיו העקשניים שלא עלו בהצלחה.
הוא פנה אליו ואמר לו: "תראה בחור צעיר, לא יכולתי להימנע מלהקשיב לשיחה.
צר לי על התשובה השלילית שקבלת, אבל שמע לאדם מבוגר ממך,
אתה נשמע לי מאד אמביציוזי והיה בטוח שיגיעו ימים טובים ותהיה לך הרבה עבודה".
הבחור הביט בו ואמר בחיוך: "תודה על הדאגה, אבל אני דווקא מאד מרוצה מהשיחה.
אני הוא הגנן של המשפחה שאיתם דיברתי רק הרגע.
זו הדרך שלי לוודא שאני עושה מלאכתי נאמנה"...
(מתוך הרצאה ששמעתי של ד"ר פרד ברוֹדֶר)
ד"ר ברודר עצר לרגע, נתן לחיוכים להירגע ולסיפור לשקוע ואז סיכם:
"כדאי מידי פעם לכולנו לשאול את הקרובים אלינו, האם אני בסדר?
או, איך אני נוהג אתך?" "שאלו", הוא מציע "את בן הזוג, שאלו את הילדים, שאלו את
ההורים, את חבריכם לעבודה
שאלו את חבריכם.....
ואחרי ששאלתם, הקשיבו לתגובה. אל תתגוננו, אל תיעלבו...פשוט הקשיבו,
הפנימו ואז עשו עם מה ששמעתם כרצונכם.
נכון וחכם: לבקש משוב, לדעת לתת ולהשכיל לקבלו מבלי להפגע.
0 תגובות