מה כדאי לזכוור כשאתם באים להתייעץ לגבי בעיות בפורומים

זה היה יום רגיל לחלוטין. התקשרתי בצהרים לאשתי שהייתה בבית. כשענתה לי, הקול שלה נשמע לי מוזר, כאילו היא מתאפקת לא לפרוץ בבכי.

"קרה משהו?" שאלתי אותה "הקול שלך נשמע מוזר"

"לא משנה" היא ענתה בקול רועד "זה שום דבר, אני אספר לך כשתחזור, אל תדאג"

הייתי במתח כל היום, בטוח שהיא מסתירה ממני משהו נורא שקרה כי היא לא רוצה שאני אדאג בזמן שאני בעבודה.

בערב היא סיפרה לי מה שקרה. הכל בגלל ריב שהיה לה עם הבת שלנו הגדולה בת ה-16.

היא היתה מוטרדת ונכנסה לפורום של הורים למתבגרים כדי להתייעץ, לבדוק אם פעלה נכון, אם מה שקרה זה נורמלי לגיל ההתבגרות.

התשובות הפוגעניות לא איחרו לבוא. 

"איחרת את הרכבת. הבת שלך מפונקת ולא מחונכת ואין לך מה לעשות"

"איפה היית עד עכשיו? התרכזת בקריירה שלך במקום בילדה ועכשיו את משלמת את המחיר"

"ההורים של היום פושעים מזניחים את הילדים ומרוכזים בעצמם. הזנחת את הילדה שלך ואת מתפלאה שככה היא מתנהגת?"

ועוד ועוד תגובות מעליבות ומטיחות אשמה נוראה בפרצוף של אשתי שבסך הכל רצתה לקבל אמפתיה ועזרה.

אני מקווה שלא כולם רגישים כמו אשתי שלקחה ללב, אבל אם גם לכם זה קרה, שהייתם מבולבלים בקשר למשהו ולא ידעתם מה להחליט אז ניגשתם למחשב, הקלדתם את הדילמה שלכם בפורום הרלוונטי לנושא וציפיתם לקבל את התשובה מה לעשות, כדאי שתקחו בחשבון את הדברים הבאים:

האנשים שמגיבים לכם לא באמת מכירים אתכם

כשאתם מעלים בעיה לפורום, אתם מציגים רק חלק קטן מתמונה קטנה בפסיפס של החיים שלכם. אנשים מגיבים רק לגבי זה. לעתים הם מסיקים מסקנות מרחיקות לכת (שאולי הן השלכה מהחיים שלהם עצמם) לגבי כל החיים שלכם, האישיות שלכם, העבר שלכם ונטיות ליבכם. לכן אתם צריכים לקחת את התשובות שלהם בעירבון מוגבל. לא כל עצה שאתם מקבלים מזר באינטרנט שווה זהב.

אנשים אוהבים לשפוט לחומרה

כשאנשים שופטים אחרים, הם אוהבים לעשות את זה בחומרה. כשהם שופטים את עצמם, הם עושים הקלות. כשאתם מקבלים תגובות שיפוטיות שמעלות אתכם על המוקד, אל תקחו אותן ללב. תזכרו שזה לא אישי, זה לא אומר שום דבר לגביכם, זה רק הכייף של מי שיושב מול המחשב השני ומקליד הערות מרושעות וציניות בלי להבין שבצד האחר, שלכם, יושב מישהו עם בעיה אמיתית ובאמת קורא את התשובות.

אנשים אוהבים להוציא את האגרסיות שלהם בעולם הוירטואלי

הרבה אנשים נוהגים לפרוק את יצר התוקפנות שלהם על המקלדת, והדרך הטובה ביותר היא למצוא קורבן במצב רגיש ולהטיח בו דברים קשים. הבוס מתעלל בהם בעבודה והם לא יכולים לענות לו? הם מוציאים את זה על מישהו מסכן באינטרנט שבסך הכל רצה להתייעץ. החברה שלה קנתה בגדים ונעליים באלפיים ש"ח וגם רזתה 5 קילו בשעה שהמינוס שלה רק הולך וגדל כמו הירכיים שלה שמכפילות את נפחן מדי יום? היא תוציא את התסכול על אישה במצוקה שזועקת לעזרה בפורום באינטרנט. האינטרנט הוא מקום להוציא את התסכולים דרך תגובות אגרסיביות והרבה פעמים מי שבא להתייעץ נכווה מהתגובות הנ"ל.

אגב, אני הייתי ממליץ למי שנוהג לפרוק תסכולים על אנשים אחרים באינטרנט לפעול הפוך. לגלות אמפתיה והבנה, זה יגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמו.

לא כדאי להקשיב לכולם

בין התגובות השיפוטיות שגורמות להרגיש רע, יש גם תגובות טובות, של אנשים שרוצים לעזור, שמקשיבים ולא שופטים. אם אתם מתייעצים עם אנשים בפורום, סננו את התגובות הרעות ותתייחסו רק לאלה שבאות באמת מתוך כוונה טובה להבין אתכם ואת המקום שאתם נמצאים בו. התגובות הרעות הן רק רעש רקע שלא צריך להתייחס אליו. התגובות הטובות יכולות באמת לעזור.

הדוגמאות הן רבות, למעשה כמעט לכל שאלה מתוך מיליוני השאלות שקיימות ומתווספות בפורומים ברחבי האינטרנט מדי יום ושעה, נוסף שרשור שאת השואל הוא מבלבל, מרגיז, גורם לו להתנצל ולהצטדק בפני דמויות וירטואליות (שמי אמר שהן יותר טובות?) או אפילו לבכות.

הסתכלו לדוגמא במקרה של פסטה בולונז מהפורום הורים למתבגרים  ב-YNET.
היא הציגה את הדילמה האם כדאי לה לשלם לבתה בת ה- 12 כדי שתשמור על אחיה הקטנים מכיוון שכאשר היא מבקשת את זה בחינם, הילדה עושה לה פרצופים.
התשובה הראשונה היתה עניינית והציגה את הדעה שלא צריך לשלם, אבל גם לא צריך להגזים בבקשות לשמור על הילדים מילדה בת 12.
התשובה השנייה הסכימה עם התשובה הראשונה והתשובה השלישית כבר היתה יותר בוטה- זהו חינוך רע והילדה חוצפנית!
התשובה הרביעית תמכה בדעה שצריך לשלם לילדה ושזהו פתרון יצירתי, החמישית טענה שזה סוג של שוחד, השישית בעד התשלום וכך התשובות מתגלגלות ואנו מגיעים כבר לתשובה: "במצב הזה היא תרושש אותך, אין לך טיפה שכל", ואחרי כמה הודעות למישהו שמאשים בהכל את האשכנזים ומישהו שגם מאשים אותה בזה שבגללה יש אלימות ברחובות והויכוח מתלהט ועולה לטונים גבוהים.

הדוגמא הבאה, מפורום יוצאים מהמינוס של YNET:

השואלת היא רווקה ואמא לבן שנתיים שמרוויחה 5000 ש"ח בחודש. מתוכם 2500 ש"ח הולכים לשכירות, השאר מתבזבז על אוכל וקניות לילד, כאשר לעצמה היא לא קונה כלום וכעת היא צריכה כסף לניתוח כפתורים באוזניים לילד כי היא רוצה לעשות את זה באופן פרטי כי לרפואה הציבורית אין תור להציע לה בחודשים הקרובים. היא צריכה לבקש הלוואה מהבנק וחושבת שהבנק לא יאשר, מה היא יכולה לעשות?
התשובה הראשונה עניינית ומציעה לה לפנות לעזר מציון. התשובה השנייה מציעה לפנות לתלונות הציבור של בית החולים ולהסביר את מצבו הרפואי של בנה ואת מצבה הכלכלי (עצה מצויינת!), התשובה השלישית תומכת בשנייה, הרביעית מציעה עזרה ומבקשת אי מייל, וכך מתגלגלות להן התשובות כשרובן תומכות ומציעות עזרה ו... הופה!
בתשובה ה- 25 מישהי מטיחה בה ש"תפסיקי לחפש מי יעזור לך זה שאת חד הורית זה בעיה שלך" (הניסוח המקורי).
הויכוח מתלהט, עוד אנשים מגיעים לתת עצות ויש כאלה שמבקרים את השואלת ומכנים אותה בכינויי גנאי כמו למשל "קצת שכל" מתגובה 42 שמכנה אותה "בהמה" ומאשים אותה בכך שהיא רוצה ללכת לעשות ניתוח פרטי רק כדי להשוויץ באוזני החברות.
וכך נמשך לו השרשור כשחלק מציעים עזרה במימון הניתוח הפרטי, חלק מציעים להילחם על תור קרוב יותר בבית חולים ציבורי וחלק מעבירים ביקורת ומעליבים.

לסיכום, אל תשכחו שהאינטרנט הוא לא תורה מסיני ולא כל מה שכתוב בו נכון. האינטרנט הוא לא ג'יני או מגדת עתידות, והוא לא יכול להגיד לנו מה לעשות. לכן, אם החלטתם להתייעץ בפורומים, קחו את זה בערבון מוגבל ואל תיקחו ללב ותתנו לזה להרוס לכם את היום, כמו אשתי.