מכתב לבת שלי לכבוד בת המצווה

נדמה כאילו רק אתמול היה התאריך 12/11/2001.
כאילו רק אתמול יצאת מהבטן שלך אמא שלך, תינוקת יפהפיה שהסתכלה עלינו בעיניים ירוקות חתוליות ובחנה אותנו בסקרנות, בודקת מי אנחנו, האם אנחנו האנשים שאמורים לדאוג לך מעכשיו כשאת בחוץ?
דקות ספורות אחרי שיצאת כבר ינקת במיומנות. אמא שלך אפילו לא היתה צריכה להתאמץ כדי ללמד אותך איך עושים את זה.
וכך המשכת לבדוק אותנו שוב ושוב, את האנשים שאמורים לגדל אותך.
בחנת את הגבולות שלנו, האם אנחנו שומרים עלייך כמו שצריך?
עשית לנו מבחני פתע באמצע הלילה כשבכית ובדקת אם אנחנו מסוגלים להגיע אלייך תוך 30 שניות.
אחר כך התחלת לזחול ובדקת את כל מה שיש בבית. בנית מגדלים לתפארת מקופסאות השימורים שבמזווה.
תלשת לעציץ שבסלון את כל העלים. טעמת את הסבון הנוזלי שבמקלחת. בדקת מה קורה כשמערבבים שמפו ומרכך ביחד על הרצפה ומה ההרגשה כשטובלים את כפות הידיים בקערית מלאה בצבעי גואש.
נתת לחתול לשתות את כל החלב שהיה במקרר מתוך שלולית על הרצפה אליה הוספת גם כמה ביצים שבורות.
אחר כך למדת לעמוד.
עמדת ליד התריס של המרפסת שלנו בקומה השלישית והסתכלת דרך החרכים החוצה.
נאמת נאומים שלמים לעוברים והשבים, מלאים במילים בשפת התינוקות שאף אחד לא הבין חוץ ממך.
פעם אחת גם זרקת לי את הטלפון הסלולרי למטה. מזל שזה היה לפני בערך 11 שנים, כשהטלפונים לא היו כל כך יקרים.
מפה לשם למדת לדבר. כל כך התלהבנו כשאמרת את המילים הראשונות.
רצינו שתספגי קצת תרבות והלכנו איתך למוזיאון. התיישבת ליד אחד הפסלים וצעקת לכולם שאסור לגעת, רק להסתכל.
כך עברו להן השנים הראשונות.
לא תמיד הכל הלך חלק. בתור הורים מתחילים בודאי עשינו המון שגיאות שהיית צריכה לספוג.
לפעמים גם צעקנו ואיבדנו את הסבלנות. צעקנו עלייך או זה על זה. אבל תמיד אהבנו אותך עד אינסוף.
עד מיליונים טריליוני ביליארדים אינסוף שנות אור מעבר לשמש ובחזרה.
תמיד השתדלנו לתת לך הכל, גם בזמנים קשים שאין כל כך איך.
פתאום גדלת. זה קרה כל כך מהר.
פתאום את יודעת לעשות הכל לבד, ללכת לחברות לבד, להתלבש ולבחור בגדים, לעשות קניות ואפילו לבשל.
את כזאת אלופה בהכל, אבל למה את החדר שלך את לא יכולה לסדר?
הלכנו איתך לקנות שמלה לכבוד בת המצווה.
האמת שקנינו שמלה לבנה מפוארת שנשמח לשמור גם לחתונה.
סיפרת לנו בשקט ובמבוכה שיש לך חבר. שמחנו בשמחתך ואנו מאחלים לך שהכל יסתדר.
רק אל תתבגרי יותר מדי מהר.
תהני מהגיל, תעשי הכי טוב שאת יכולה, תלמדי מה שמלמדים אותך בבית ספר וגם מהסביבה.
נכון שעד שתתבגרי תעשי עוד המון טעיות. אי אפשר למנוע ממך להתנסות.
מצד אחד הייתי רוצה לאחל לך שרק תהני, תשמחי ותחייכי.
אבל איך אפשר להתפתח וללמוד בחיים אם רק שמחים ונהנים כל הזמן?
אז אני רוצה לאחל לך שמכל חוויה כואבת תתפתחי ותתגברי, שבכל פעם שתפלי תצליחי לקום, ושתמיד אנחנו נהיה פה מאחורייך כדי לעזור לך, ואם לא אנחנו, שתהיי תמיד מוקפת בחברים תומכים ושיהיו בך הכוחות הפנימיים להתגבר על כל מכשולי החיים.
שיהיו לך כמה שיותר סיבות לחייך, שתאהבי בכל ליבך, שתפיצי אור סביבך ושתדעי להעריך את הטוב.
אוהב אותך,
אבא