ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 





"אז מה להביא הערב?" אני שואלת את ענת ומקווה בליבי שלא תפיל עלי משהו שדורש הכנה רבה מדי. היום אני מתכננת לנקות  את הבית טוב טוב כי מחר באה אלינו המשפחה של בעלי לעשות על האש.
"אמממ... יש איזו פשטידה שאת יכולה להכין?" שואלת ענת (מזל שהיא לא רואה איך הפנים שלי נופלות עכשיו).
"הבית שלנו לא כשר" אני נחלצת מהעניין בקלות "אולי אני אביא אבטיח חתוך או מלון?"
בגלל שחלק מהאורחים של ענת הם דתיים, ענת ממהרת להסכים איתי ואני מאושרת מהעניין. המטלה שלי מסתכמת בלשלוח את בעלי לקנות אבטיח טוב.
"יופי, אז אחרי הזיקוקים אתם באים הנה" מסכמת ענת את השיחה.
אני מתה על זיקוקים ומתרגשת כבר לקראת הערב הנחמד שצפוי לנו.

"אז אנחנו קופצים עכשיו לקנות את הבשר" אומרת לי חמותי "אתם אל תקנו כלום"
מחר הם באים לעשות אצלנו על האש. אחר כך נלך לטייל בפארק שנמצא לא רחוק מביתנו. יהיה ממש נפלא. לפי התחזית יהיה גם מזג אויר נוח.

אם נודה באמת, ככה מבלים רובנו את יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. בתכנונים וציפיה לקראת חג העצמאות. 
רוב האנשים, חוץ מאלה שיש להם קרובי משפחה וחברים שנהרגו בעת מילוי תפקידם בהגנה על מדינת ישראל או במהלך פעולות איבה, לא מקדישים את כל היום הזה לאבל וזיכרון כמו שלדעתי צריך לעשות, אלא עסוקים בתכנונים, ארגונים ומאמצים להפוך את ערב יום העצמאות לבילוי מוצלח ואת היום שאחריו ליום אטרקטיבי ומהנה.

הציפיה היא החלק הכי חשוב בהנאה. כשאנחנו מחכים למשהו כייפי כמו חופשה או מסיבה, המחשבות על כך הן החלק הכי כייפי.
האם זה נכון להעביר את יום הזיכרון, היום שבו אנחנו אמורים להתייחד עם הנופלים ולכבד את זכרם, במחשבות על הכייף שהולך להיות לנו הערב? בהרגשה של חוסר סבלנות כלפי הזמן שנשאר עד שהיום הזה ייגמר?
לדעתי, צריך להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות. יש כאלה שרואים בזה סמליות. שהאבל על הנופלים מתחלף בחגיגה של הדבר שעבורו נתנו את חייהם. אני לא חושבת כך. את החגיגה צריך לעשות בנפרד. לא לערבב אבל עם יום טוב.

ומה עם המשפחות והחברים של הנופלים? להם לא מגיע לחגוג את יום העצמאות? איך הם יכולים לעשות את התפנית מיום עצוב וכואב כל כך, ליום שמח? וחוץ מזה, להם לא מגיע לתכנן ביום שלפני החג את החג עצמו? אני לא מצליחה לדמיין איך האנשים הקרובים לחללי יום הזיכרון יכולים בכלל לחגוג את יום העצמאות.

לסיום, אם קראתם עד פה ויש לכם מחשבות אחרות או שאתם מסכימים איתי, אשמח אם תשאירו תגובות.

אם אתם חושבים שצריך להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות אז יש עצומה למען משפחות שכולות שקוראת להקדים את יום הזיכרון ביום אחד וקבוצה בפייסבוק שפועלת למען אותה מטרה.

שנזכור תמיד את בני ובנות העם שלנו שנפלו למעננו ושבזכותם אנחנו חוגגים הערב ומחר.

אנימציה של יזכור

מיכל י.
9.5.11





Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017