ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 

אלפרד נובל, מדען שמוצאו משטוקהולם שבשבדיה, המציא את הדינמיט בשנת 1867.

כשהיה בן 9 עברה משפחתו משבדיה לסנט פטרסבורג שברוסיה ואביו הקים מפעל למוקשים ימיים. המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב ואלפרד זכה לחינוך והשכלה טובים.
הוא אהב מדע, ספרות וספרות אנגלית, אבל אבא שלו רצה לראות אותו יורש את עסקיו, לכן שלח אותו ללמוד הנדסת כימיה ברחבי אירופה.
כך הגיע אלפרד נובל לפריז, שם עבד במעבדתו של אסקאניו סובררו, ממציא הניטרוגליצרין.
ב- 1852 הוא התבקש לשוב לרוסיה על מנת לעזוור בעסקים המשפחתיים בגלל הרעה במצב הכלכלי.
נובל החל ביחד עם אביו לחקור דרכים לשימוש בטוח בניטרוגליצרין, מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בו. הניטרוגליצרין הוא תרכובת שאינה יציבה מבחינה כימית, ולכן השימוש בו היה כרוך בסיכון רב. התפוצצויות אחדות אירעו במהלך המחקר במפעל המשפחתי, ובאחת מהן, שאירעה ב-1864, נהרגו פועלים אחדים, ובהם אחיו הצעיר של נובל, אמיל.
בשנת 1867 המציא נובל את הדינמיט, חומר נפץ רב עוצמה, המורכב מניטרוגליצרין שהוספג בחומר אשר יפחית את רגישותו כמו אמוניום חנקתי, ניטרוצלולוזה, פחם, נסורת ועוד. 

המטרה של נובל בהמצאתו את הדינמיט היתה כיבוש הטבע - לסכור נהרות, להסיר מכשולים, לקצץ הרים - אך משנוכח ששימושיה העיקריים של המצאתו יהיו צבאיים, הוא נכנס לדיכאון שממנו לא יצא עד סוף חייו, ולכן צוואתו היתה להקים את קרן פרס נובל, שתעודד אנשים וארגונים לערוך מחקרים יוצאי דופן, להמציא ציוד וטכנולוגיה, ולתרום לחברה.

לעמוד הראשי של ההמצאות                            רוצה לקבל עדכונים מהאתר באי מייל?



Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים