ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 

בשנת 1783 הומצאו שני סוגי כדורים פורחים: הכדור הפורח באמצעות אויר חם והכדור הפורח באמצעות גז המימן.
האחים ג'וזף ואטיין מונטגולפייר, יצרני נייר מכפר ליד ליון שבצרפת, שמו לב לכך שכאשר פרצה שריפה במטבח שלהם, חתיכות עפו דרך הארובה בזרם של האוויר החם.
לכן הם החליטו לערוך ניסויים דומים עם שקיות נייר.
ביוני 1782, הם הכינו שק מבד מתוח עם נייר. היקף השק היה 3.5 מטר. בכיכר ציבורית הם הציבו את השק, הדליקו אש מתחת, והשק ריחף למעלה למרחק של בערך שניים וחצי קילומטר לפני שנחת.
בפאריז, פרופסור לפיזיקה בשם ז'אק צ'ארלס שמע על מה שקרה בליון אבל לא ידע איך זה נעשה. המימן הקל מן האוויר התגלה רק לאחרונה, לכן באוגוסט של אותה שנה הוא שלח בלון קטן יותר אותו הוא מילא במימן (על ידי מזיגת חומצה גופריתית על שבבי ברזל).
בספטמבר הגיעו האחים מונטגולפייר לפאריז עם כדור פורח ענקי ושלחו בתוכו כמה בעלי חיים כאשר מלך ומלכת צרפת צופים בכך.
ב- 21 בנובמבר 1783 טסו לראשונה שני אנשים בתוך הכדור הפורח שלהם. אנשים אלה טיילו בביטחה יותר מ- 8 קילומטרים ב- 25 דקות.
ז'אק צ'ארלס צפה במתרחש בעניין והבין שהכדור של האחים מונטגולפייר עף בצורה שונה משלו וב- 1 בדצמבר הוא הטיס בכדור הפורח שלו (שדומה מאד לכדור הפורח המודרני, אפילו בצורה שבה הגז יוצא מהחלק העליון של הכדור כדי לאפשר לו לנחות) שני אנשים. הכדור ריחף למרחק של 45 קילומטרים לפני שנחת.

לעמוד הראשי של ההמצאות                            רוצה לקבל עדכונים מהאתר באי מייל?


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017