ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
הסיפור אמא רעה הוא סיפור מפחיד ומערער על אישה שהיא רעה בצורה קיצונית כלפי ילדיה. זוהי אגדה אורבנית פופולרית נוספת מספרד.




אמא רעה ומפחידה
הסיפור שאני עומד לספר לכם, הוא לא כל כך מפורסם, אבל זה לא מונע ממנו להיות אמיתי לגמריי. אם יש לך לב מברזל, עצבים מפלדה ונשמה של מתאבק סומו, שב לך בנוחות וקרא את הסיפור הזה. אבל אם יש לך לב רגיש ופחד מאכזריות ודם, אל תמשיך לקרוא את הסיפור...

בעיר קטנה בספרד, לפני שנים רבות, היתה אישה בשם רוזה שגרה בבקתה. ביחד עם בעלה היא גידלה ארבעה ילדים; שני בנים ושתי בנות. לבן הגדול ביותר קראו פרנסיסקו, לבן השני חוויאר ולשתי הבנות הבאות קראו מריה ולוסיה.

האנשים שהכירו את רוזה אמרו שהיא אישה נחמדה, אבל אחרי שבעלה מת, היא לאט לאט התחילה להשתגע. לאט לאט היא התחילה להתנהג אל הילדים שלה בצורה גרועה יותר ויותר. הילדים הקטנים שלה פחדו ממנה נורא, כי כל דבר הכי קטן שהם עשו לא בסדר, היא נכנסה להתקפת זעם והרביצה להם כל כך חזק, שהבכי שלהם היה מהדהד אל מחוץ לבית. השכנים ידעו שרוזה היא אמא רעה, אבל הם לא ידעו עד כמה הרוע שלה גדול ואיום.

לילה אחד, בתחזית מזג האוויר החזאי אמר שירד ברד ושלג ושיהיו סופות רעמים וברקים חזקות. היה מאד קר ורוזה אמרה לילדים שלה לקחת את הגרזנים ממחסן העצים כי הם הולכים ליער לחטוב עצים שיהיו להם לאח, לחימום הבית.

הילדים ידעו שאמא שלהם תכעס מאד אם הם לא יקשיבו לה, לכן תוך כמה דקות כולם היו מחוץ לבית, מצוידים בפנסים, גרזנים ותיקים.
הם גם לקחו איתם חתיכה של בשר רקוב, למקרה שהם יפגשו חיית פרא. 

כשהם הגיעו אל מרכז היער, רוזה לקחה את הבן שלה פרנסיסקו לצד.

"פרנסיס, אתה בא איתי" אמרה לו "אתם השאר, ג'וקים מלוכלכים, תישארו פה ותמשיכו לחטוב עצים".

בלי לומר מילה פרנסיסקו לקח את התיק שלו והלך אחרי אמא שלו. כשהם התרחקו מטווח הראייה של הילדים האחרים, פנתה רוזה אל הבן שלה ואמרה לו: "פרנסיסקו, החזק את התיק שלך ועמוד ישר בלי לזוז".

פרנסיסקו החזיק בידיו את התיק שלו ונעמד ישר בלי לזוז. רוזה הלכה מאחוריו. 

"אני מקווה שאתה מבין מה אני עושה" אמרה לו האם "אבא שלך היה היחיד שעובד בבית, ובלי ההכנסה שלו אנחנו אבודים. בבית שלנו יש פה אחד יותר מדי להאכיל ואני גוועת ברעב. אני מצטערת אבל לא מתחרטת".

באותו רגע לקחה רוזה את הגרזן והורידה אותו על ראשו של בנה פרנסיסקו. הראש החליק מהצוואר ונפל ישר לתוך התיק שהחזיק פרנסיסקו. ואז הגוף של פרנסיסקו התמוטט על השלג, תוך שהוא עדיין אוחז בתיק.

האמא השתמשה בשלג כדי לנקות את הגרזן שלה ואז רצה בחזרה לילדים שלה.

"דוב טרף את פרנסיס" אמרה לילדים "מאד מסוכן כאן. בואו נחזור הביתה".

לילדים לא היה מושג מה עשתה אמא שלהם. הם בכו כל הדרך הביתה על אחיהם הגדול שמת. הם לא היו מודעים למה שהגורל טומן להם בחובו.

בבית, כשהילדים התקלחו בעצמם ועלו לחדרים שלהם, קראה אמא רוזה לחוויאר ואמרה לו שהיא זקוקה לעזרה במטבח. חוויאר, שתמיד היה ילד צייתן, רץ מייד למטה לעזור לאמו.

"תכין לי תה, ג'וק מטונף" אמרה לו רוזה.

כשהתה היה מוכן, היא רטנה: "תביא לי את הבקבוק שנמצא על המדף העליון של הארון"

הילד עשה זאת מייד ורוזה מזגה את תוכן הבקבוק לתוך התה ואז הושיטה אותו לחוויאר ואמרה לו לשתות אותו.

חוויאר הקטן בכלל לא חשד שמשהו לא כשורה. הוא לקח את הכוס מידיה של אמו ושתה את התה שהיה בתוכה בשלוק אחד. לא היה לו מושג שאמו המרשעת שמה בפנים רעל ציאניד חזק.

כמה דקות לאחר מכן, חוויאר זחל במדרגות אל חדר הילדים ושם התמוטט מול אחיותיו המזועזעות. קצף לבן יצא מפיו והוא התחיל להתגלגל על הרצפה.

אחותו הקטנה לוסיה רצה למטה בצעקות ובכי: "אמא! אמא! לחאווי יש דום לב!"

רוזה הלכה רגועה אל החדר ומצאה שם את חוויאר שוכב ללא תנועה על הרצפה. אחיותיו הבוכיות עמדו מעליו. אמא שלו נתנה לגופה שלו בעיטה ואמרה לילדות שחוויאר מת. 

באותו לילה, מריה ולוסיה בכו בלי הפסקה, עד שנרדמו. מוקדם בבוקר שלמחרת באה רוזה למיטתה של מריה והעירה אותה.
"לא צריך לקום הבוקר" היא לחשה לה "את לא צריכה לעשות את המטלות שלך היום. את שומעת אותי ג'וק קטן ויפה שלי?"

מריה הנידה בראשה כשרוזה התיישבה על קצה המיטה שלה והתחילה לשיר לה שיר ערש. זה היה שיר שרוזה היתה שרה למריה כשהיתה תינוקת. מריה הקטנה נהנתה מתשומת הלב והחום שנתנה לה אמה ולאט לאט עצמה את עיניה. 
לפתע הוציאה רוזה דוקרן קרח מתוך השרוול ולפני שמריה הבינה מה קורה, היא דקרה אותה בחזה וניקבה את הלה שלב. מריה מתה כמעט מייד.

כמה שעות מאוחר יותר, לוסיה התעוררה והלכה לחדר של אחותה מריה. היא היתה מבוהלת נורא כשמצאה את המיטה של מריה מגואלת בדם ואת גופתה של מריה הקטנה שוכבת באמצע. לוסיה רצה מהר למטה.

"אמא! אמא!" צרחה "רוצח פרץ לבית שלנו בלילה והרג את מריה בזמן שישנו!"

"אני חייבת להתוודות על משהו" אמרה האם רגועה "בנותיי ובניי, גם אהבתי וגם שנאתי אותכם. אני זאת שהרגה את האחים והאחות שלך. אני עשיתי את הכל. אני כרתתי את ראשו של פרנסיסקו ביער. אני הרעלתי את חוויאר בציאניד. אני דקרתי את ליבה של מריה עם דוקרן קרח ועכשיו, אני אחנוק אותך לאט לאט, כדי שתסבלי יותר מהאחים שלך. אני שונאת אותך ג'וק קטן!"

"לא אמא!" בכתה לוסיה "אל תעשי את זה!"

אבל האמא המשוגעת של לוסיה לא הקשיבה לה ואחרי כמה דקות שכבה גם לוסיה מתה על הרצפה.

אף אחד לא יודע מה קרה לרוזה. אולי היא ברחה לתוך היער ומתה שם. אולי היא עזבה את העיר ושינתה את השם שלה. מעולם לא נמצאו שום עקבות שלה. אומרים שהבית של המשפחה של רוזה עדיין עומד שם היום והוא רדוף ברוחות של הילדים שנהרגו בו. המקומיים שגרים שם אומרים שאם אתה הולך אל תוך היער ואומר "פרנסיסקו" חמש פעמים, רוח רפאים של ילד בלי ראש מופיעה מאחוריך ומורידה לך את הראש עם גרזן.


לסיפור המפחיד הבא                                לסיפור המפחיד הקודם                            רוצה לקבל עדכונים מהאתר באי מייל?






Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים