ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 


הטלפון צלצל בשבע בבוקר. רונן ענה. מעבר לקו צעק עליו הבוס שלו: "הפגישה הוקדמה להיום ב-10:00. תגיע מוכן!".
רונן קפץ בבהלה מהמיטה. הפגישה היתה אמורה להיות רק מחרתיים ועכשיו אין לו זמן להתכונן ולעבור על הדוחות.
הוא רץ לאמבטיה, שטף את הפנים, צחצח שיניים, התלבש וחיפש את העניבה שלו.
"איפה העניבה שלי?" העיר את אשתו מיקי.


"היא בכביסה" ענתה בקול מנומנם.
"מה?!?" צעק רונן "אני חייב אותה עכשיו!"
"בסדר, בסדר" ענתה מיקי מתוך שינה.
"אני חייב אותה דחוף! את לא מבינה?!" צעק עליה רונן.
מיקי קמה מהמיטה בחוסר חשק והלכה להוציא את העניבה. העניבה היתה מקומטת. כדי לעזור לבעלה להתארגן במעט הדקות שנותרו לו היא גיהצה אותה מהר, למרות שלא מומלץ לעשות את זה.
רונן לקח את העניבה עצבני ורץ מהבית, בקושי אומר שלום לאשתו.
מיקי נשארה בבית עצבנית. "איזה בוקר מגעיל" היא חשבה לעצמה. היא ניגשה למטבח להכין נס קפה וגילתה שאין חלב.
היא ירדה למטה אל הסופרמרקט ליד הבית כדי לקנות חלב.
כשהגיעה אל מקרר החלב, גילתה שאין שקיות של חלב 3%, כמו שהיא שותה.
"למה אין חלב?" צעקה על העובדת שסידרה את הסחורה.
העובדת הביטה בה במבט כועס. מה היא רוצה ממני המפלצת הזאת? שאלה את עצמה בליבה ובקול אמרה: "צריך להגיע עוד מעט".
"יופי שיגיע עוד מעט" ענתה מיקי בכעס "אני צריכה את זה עכשיו, אין לי זמן לחכות".
מיקי לקחה חלב אחר והלכה לשלם.
העובדת שקראו לה סיגלית עשתה פרצוף. היא רגילה ללקוחות עצבניים אבל לפעמים על הבוקר זה לא נעים.
הטלפון של סיגלית צלצל. על הקו היה בעלה חיים.
"סיגל אני אגיע היום מאוחר יותר מהעבודה" אמר לה חיים.
"למה?" ענתה לו סיגלית עצבנית.
"מה קרה? למה את עצבנית?" שאל חיים.
"סתם" ענתה סיגלית "מישהי פה עצבנה אותי. תעשה מה שאתה רוצה חיים, לי גם ככה נמאס".
סיגלית ניתקה את הטלפון למורת רוחו של בעלה.
חיים הניח את הטלפון. חבל שאשתי לא מבינה אותי, חשב לעצמו. הוא יצא מהמשרד שלו לעשן סיגריה כדי להירגע.
"בוקר טוב" חייכה אליו המזכירה כשעבר לידה.
מרוב שכעס על אשתו הוא לא שם לב לברכה שלה ולא ענה לה.
המזכירה שהיתה חדשה בעבודה נבהלה. הוא רוצה לפטר אותי, חשבה לעצמה, למה הוא לא אמר לי בוקר טוב?
היא התקשרה לחבר שלה.
"אני חושבת שרוצים לפטר אותי" אמרה לו בהיסטריה "ידעתי שהם לא מרוצים ממני, ידעתי. מה נעשה עכשיו?"
המזכירה נכנסה לחרדות "איך נשלם שכר דירה, איך נשלם את החשבונות ונקנה אוכל?"
חבר של המזכירה ניסה להרגיע אותה "מי אמר שרוצים לפטר אותך?" שאל.
"יש לי הרגשה כזאת" ענתה לו המזכירה "אני אומרת לך, זאת הרגשה חזקה".
מרוב שהייתה משוכנעת בכך, היא שכנעה גם אותו.
הוא התקשר מייד לסוכנות הנסיעות. "שלום" ענה בקול מדוכא "אני רוצה לבטל את החופשה שהזמנו ליוון".
"אין בעיה" ענתה הסוכנת בקול אדיש "רק קח בחשבון שיש דמי ביטול של 100$".
"מה לעשות" ענה החבר של המזכירה. הרי אם הולכים לפטר אותה, קשה להאמין שיהיה להם איך לממן את החופשה.
"עוד פעם ביטלו" אמרה הסוכנת לחברה שלה אחרי שניתקה את השיחה "איזה דיכאון. בסוף יסגרו לנו את המשרד".
מרוב דיכאון הסוכנת ירדה לסופרמרקט למטה לקנות לעצמה חבילת שוקולד.
ליד מדף השוקולד ראתה את העובדת סיגלית, מסדרת את הסחורה.
"השוקולד הזה במבצע?" שאלה אותה.
"תשאלי בקופה" אמרה לה סיגלית בלי חשק לעזור.
הסוכנת התעצבנה על חוסר העזרה של סיגלית ומלמלה לעצמה משהו.
"מה אמרת?" שאלה אותה סיגלית.
"אמרתי לעצמי שאת יכולה להיות יותר נחמדה" ענתה הסוכנת "ולנסות לפחות לעזור"
"את צודקת" אמרה סיגלית "אבל לפעמים הלקוחות כל כך מעצבנים אותך על הבוקר שזה הורס לך את כל היום ואז אין לך חשק לעזור לאף אחד"
"אני מבינה אותך" אמרה הסוכנת לסיגלית וחייכה אליה.
חיים סיים לעשן את הסיגריה שלו וחזר אל המשרד. אחרי כמה דקות סיגלית התקשרה אליו ואמרה לו שזה בסדר שהוא יחזור מאוחר, היא לא כועסת. חיים שמח.
" צלמי לי את הדפים האלה" ביקש מהמזכירה שלו. פתאום שם לב שהיא הסתפרה. "תתחדשי על התספורת, היא מתאימה לך" אמר לה.
הלב של המזכירה ניתר לשמיים מרוב שמחה. אז הוא לא רוצה לפטר אותי! הוא מחבב אותי! חשבה.
היא הרימה את הטלפון וחייגה בשמחה אל חברתה מיקי "מיקי, מה שלומך? את רוצה לבוא איתי היום לשופינג?"
"ואו, כן" ענתה לה מיקי "זה הדבר שהכי מתאים לי עכשיו". מיקי הרגישה שאחרי שרונן צעק עליה בבוקר, היא חייבת לעשות משהו כייפי בשביל עצמה. מצב הרוח שלה סוף סוף השתפר.
אחרי כחצי שעה רונן התקשר. "יצאתי במיוחד מהישיבה כדי להגיד לך שאני מצטער שצעקתי עלייך הבוקר" אמר למיקי.
"זה בסדר" ענתה לו מיקי "היית נורא בלחץ".
רונן, שהיה יותר רגוע עכשיו אחרי שהשלים עם אשתו, חזר לחדר הישיבות בחיוך.

אל תחשבו שהיחס שאתם נותנים לאחרים לא משפיע עליהם. כשאתם צועקים על מישהו או מתייחסים אליו בזלזול, זה הופך לתגובת שרשרת שעוברת אל הבא אחריו. חייכו אל האחר כדי שהוא יחייך הלאה. התייחסו אל האדם האחר באדיבות כדי שהוא יתייחס כך למישהו אחר. כל תגובה היא מדבקת, מתפשטת כמו וירוס. הפיצו את וירוס החיוך והשמחה.



 


 
עוד סיפורים קצרים:
 

בזכות הביצים- סיפור קצר מאת יואל ירון

 

סיפורים בני 6 מילים

 

סיפורים קצרים מפחידים באורך של משפט אחד

 

האהבה היא

 

להעריך את מה שיש

 

משימת הבלונים

 

כוס קפה על הקיר

 

הנערה העיוורת

 

איך לצאת מצרות- החמור והבאר

 

סערת הרגשות

יש 2 עמודים
1  2   לעמוד הבא   


Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017