עכבר העיר ועכבר הכפר
יצרנית גבינות מפורסמת הזמינה את כל העכברים לערב סרט וטעימות מהגבינות החדשות שהיא מייצרת.
הגיעו עכברים מכל רחבי המדינה, ראו את הסרט מיקי מאוס, טעמו מהגבינות, לגמו מעט יין ושוחחו. על מה? על חייהם כמובן: איפה הם גרים, מה תנאי החיים, מי החברים.
עכבר עירוני או בקיצור עכברוני, שוחח עם עכפרית, או עכברה כפרית בשמה המלא, והציעה לה לעבור לגור לידו. בעיר. יהיה לך כייף הוא הבטיח.
והיא באה. נהנתה מהמיטה הרכה והנוחה אך לא נרדמה, הרעש בחוץ הפריע. ילדים עוברים ברחוב, שרים וצועקים, טרקטורונים מטרטרים בקולי קולות – רעש והמולה. הלכה אל עכברוני התלוננה וביקשה משהו לאכול. נכנסו למטבח ואכלו. טעמו מעוגת השוקולד, מהגבינות עם החורים ומאלו שבלי ופתאום צעק עכברוני: “ברחי, חתול!” ושניהם ברחו והסתתרו בתוך חור בקיר.
אחרי החוויה המפחידה, אמרה עכפרית לעכברוני, עדיף שתבוא אלי ותתארח. אצלי ישנים בשקט וחולמים בדממה.
הסכים עכברוני ובא עם עכפרית לכפרה. כי עכפרית גרה בכפר.
הגישה לו עכפרית לארוחת ערב, גרגרי חיטה, קליפות של תפוחי אדמה ועלי כרוב. עכברוני הלך לישון רעב, לא ערב האוכל לחיכו.
הציעה לו עכפרית מיטה עם מזרון זרדים וקש. לא נרדם עכברוני. המזרן קשה, כואב לו הגב...
בבקר נפרדו הידידים, עכברוני רוצה חזרה אל העיר אל האוכל העשיר והמיטה הנוחה והציע לעכפרית להתחתן ולגור עמו.
"אתה מאוד נחמד.” ענתה עכפרית, "אבל לא אוכל לחיות בעיר הרועשת והחתול המאיים. טובה ארוחת ירק ושלווה בה...”
נפרדו בברכת שלום ולהתראות בערב הסרט והטעימות של החברה המתחרה...
נכתב ע"י מלכה ירון בהשראת משל ממשלי איזופוס
בטעינה...
