ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
 




 

לראות אותה שוב

הכרנו בתיכון. ישבת בטור לידי, כמה שולחנות לפני ואני התאהבתי בך ברגע הראשון שראיתי אותך.
כל השיעור הייתי מסתכל על התלתלים שלך שנחו על הגב בשובבות. הייתי מציק לך, מנסה להכניס את העט שלי לתוך התלתלים שלך ואת היית מתעצבנת וצועקת עלי. הייתי שולח לך פתקים מצחיקים בעילום שם וכותב לך שירים בעיפרון על השולחן. את היית קוראת ומתעלמת.
אחרי כמה חודשים של הצקות העזתי להציע לך לצאת איתי לסרט. הסכמת ולא היה מאושר ממני בעולם. יצאנו לסרט ואני הייתי נרגש עד הגג. את קצת פחות. בסוף הערב, כשנפרדנו, הצעתי שנמשיך להיפגש. עיקמת את הפרצוף אבל אמרת בסדר. במשך חודשיים היינו ''חברים''. בעצם אני לא בטוח. יצאנו ביחד לסרטים ומסיבות, דיברנו בטלפון, אבל תמיד אני הייתי היוזם. אחרי חודשיים אמרת לי ערב אחד שאת חולה ואת לא יכולה להיפגש איתי. רציתי לבוא אלייך אבל לא רצית. קיבלתי את זה בהבנה ולא לחצתי. באותו ערב הגיעה בת דודה שלי לביקור מחו''ל והחלטנו לצאת ביחד למרכז העיר. כשטיילנו בכיכר, כמו שהיה נהוג אז, לפני שהקימו שם קניון, לפתע ראיתי אותך, עם התלתלים שלך, הולכת יד ביד עם מישהו אחר. הרגשתי דקירה חזקה בלב. חזרנו הביתה בת דודתי ואני והיא לא הבינה מה קרה לי. התביישתי לספר. למחרת בבית הספר שאלת אותי בכעס עם מי הייתי אתמול בערב. אמרתי לך שעם בת דודה שלי וסירבת להאמין. אמרתי לך שגם את היית עם מישהו וששיקרת לי ואת אמרת שזה היה סתם מישהו. החלקתי את זה. המשכתי לחזר אחרייך אבל המשכת לשחק בי. מצד אחד החזקת אותי כחבר ובן זוג לשעת צרה, מצד שני מדי פעם שמעתי שהיית עם אחרים. מערכת היחסים הזאת נמשכה שנתיים. רדפתי אחרייך, הייתי הסמרטוט שלך, התייצבתי בכל פעם שקראת לי ואת היית נעלמת, משקרת, פוגעת ואז מלטפת ואומרת שהכל בסדר.
הצלחתי לצאת מזה רק כשהייתי בצבא, קרבי ורחוק מהבית. אחר כך לא ראיתי אותך שנים. לפני כמה ימים ראיתי אותך במסעדה. אני ישבתי עם חברה שלי ואת ישבת עם גבר ושני ילדים קטנים. השנים לא עשו לך טוב. עלית המון במשקל ונדמה שהתלתלים שלך דהו ויבשו. העיניים שלך היו כבויות ומתחתן היו שקים שחורים. ישבתם שניכם עצבנים, צעקתם על הילדים, הייתם חסרי סבלנות.
הדמיון שלי התחיל להשתולל. מה טיבה של מערכת היחסים שלכם? איך הוא מתייחס אלייך? מה היה קורה אם היית אוהבת אותי ומתחתנת איתי? האם היית מאושרת וזוהרת או כועסת ומזניחה את עצמך כפי שנראית במסעדה? הוצאתי את הקופסה הקטנה שהיתה לי בתיק. נתתי אותה לחברה שלי שישבה איתי בשולחן. ''תינשאי לי?'' שאלתי אותה והיא דמעה מהתרגשות, בלי לדעת שאני מסתכל מעבר לגבה עלייך, רואה אותך בוחנת בהלם את שנינו ואולי שואלת את עצמך גם, מה היה קורה אילו.

כתב: בועז גל
20/04/15

הצעת נישואים
 
 
 



עוד סיפורים למבוגרים:

אהבה

תאריך: 13/06/2015 11:08:00
המשך לקרוא »

בית ספר

תאריך: 13/06/2015 11:10:00
המשך לקרוא »

כסף

תאריך: 14/06/2015 06:00:00
המשך לקרוא »

הורות

תאריך: 28/08/2015 08:31:00
המשך לקרוא »


Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים