ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 



התוצאה של התנהגות רעה לא חייבת להיות פסק זמן או ריתוק לחדר. יש עוד דרכים להתמודד עם המצב שהן חיוביות ומלמדות את הילד שיעור היטב. 

 

דרך מס' 1 שהיא החשובה ביותר לדעתי היא: היה מודל לחיקוי טוב

הילדים מחקים אותנו ההורים כל הזמן. לכן, כשאתה מפגין התנהגות נאותה, אתה מלמד את הילד מהי הדרך הנכונה לפעול במצבים שונים. הרבה יותר קל להראות לילד איך צריך להתנהג מאשר לנזוף בו שוב ושוב על אותם דברים. אם הילד רואה אותך צועק ומקלל בזמן שאתה נוהג, אתה לא יכול לא לצפות ממנו להתנהגות דומה עם הילדים בגן.

 

דרך מס' 2: להסביר לילד למה ההתנהגות שלו לא טובה

כשילד מקבל עונש, הוא בדרך כלל מתוסכל וחושב בעיקר על העונש ולא על הסיבה. כשצועקים על ילד שעשה משהו רע הוא לא תמיד מצליח להבין מה הוא עשה לא בסדר ולמה אתה כועס עליו. אני חושבת שהרבה יותר טוב לדבר עם הילד על מעשיו מאשר לצעוק עליו ולשלוח אותו לחדר בלי הבנה מצידו.

 

דרך מס' 3: ניתוב ההתנהגות

ניתוב ההתנהגות הרעה אל משהו חיובי יכול למנוע את התסכול של הילד. למשל, אם הפעוט שלך דופק עם הכפית שלו חזק על השולחן, אתה יכול לקחת את הכפית מידו. אבל זה יעביר לו את המסר שזה בסדר לקחת בכוח דברים מאנשים. לכן, במקום לצעוק עליו או להעניש אותו, אפשר להניח ספוג או מטלית על המקום שבו הילד דופק עם הכפית, כדי שיבין שהרעש שהוא עושה מפריע ושעדיף שישחק בשקט. 

 

דרך מס' 4: להרחיק את הילד מהסיטואציה

לשנות את הסצינה יכול לעזור מעט כשמדובר בהתנהגות לא נאותה. יכול להיות שהילד צריך להיות מורחק מהאנשים שבחדר או מהסיטואציה עצמה. דרך זו מתאימה בעיקר לילדים קטנים מאד. ילדים גדולים יותר מציקים בדרך כלל לילדים הקטנים מהם, בייחוד אם הם עברו בעצמם הצקות מילדים גדולים אחרים כשהיו קטנים. לקחת ילד קטן מהאיזור שבו נמצא ילד גדול שמציק לו ירסן את התקף הזעם שהוא עלול להיכנס אליו כתוצאה מהמצב. 

 

דרך מס' 5: לתת לילד ברירות

במקום להעניש או לצעוק, אפשר לתת לילד כמה אפשרויות בחירה במקום ההתנהגות הלא נאותה, כך שהוא יצטרך לבחור בעצמו מהי האלטרנטיבה הטובה ביותר בלי שתגידו לו מה הוא צריך לעשות. זה נותן לילד הזדמנות להרגיש עצמאי ושהוא שולט בחייו. ילדים עקשנים מגיבים טוב לאפשרות הבחירה שניתנת להם. הם לא מרגישים שמכריחים אותם ולכן הולכים איתכם "ראש בראש". לדוגמא: אם הם לא מתנהגים יפה ליד שולחן האוכל, האופציה שאתם נותנים להם היא ללכת לישון או לסיים את הארוחה.

 

דרך מס' 6: לוותר מדי פעם

לא תמיד הדרך הזו עובדת, אבל היא שימושית לפעמים. להגיד לילד כל הזמן מה לעשות ואיך לעשות, יכול להיות מעייף מאד לשניכם. אם אפשר, וותרו מדי פעם. כל עוד אתם לא הופכים את זה להרגל, הילדים שלכם לא ידרכו עליכם. נהגתי להתווכח עם הילדים שלי על צחצוח השיניים כל לילה. אני הייתי צועקת עליהם ללכת לצחצח שיניים והם היו עונים לי: "עוד מעט" שוב ושוב. להפתעתי, כשוויתרתי והפסקתי לנדנד, גיליתי שהם הולכים לצחצח שיניים ביוזמתם, בלי שאני אומרת להם.

 

דרך מס' 7: לתת להם ללמוד לקח בעצמם

אם לא מדובר בהתנהגות מסכנת חיים או פוגעת בבריאות, אפשר לתת להם ללמוד את התוצאות של ההתנהגות הרעה שלהם בעצמם. אתם יכולים לדבר ולדבר עד שהפנים שלכם יהיו כחולים והילד לא יקשיב לכם בכלל. לכן, אם זה אפשרי, תנו לטבע לעשות את שלו וללמד את הילד שיעור חשוב. למשל, אתה מבקש מהילד שלך שוב ושוב לקחת את הצעצועים שלו מהחצר והילד לא עושה את זה. במקום להעניש אותו, כשהילד יגלה שהצעצועים שלו נהרסו מהשמש/ הגשם או נגנבו, הוא ילמד לקח וידע שבפעם הבאה כדאי לו להקשיב לך.

 

לסיכום, לא משנה באיזו דרך בחרתם, חשוב מאד לזכור להיות עקביים במסר שאתם מעבירים לילדים, להיות ברורים ולדאוג שהילד יבין אתכם.

 

אם יש לכם הצעות נוספות או הערות, אשמח לקבל תגובות :) .

 

גלית אדרי

30/5/12




                           רוצה לקבל עדכונים מהאתר באימייל?






Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים
 





הוספה למועדפים
  |  הפוך לעמוד הבית    |  תנאי השימוש באתר | מפת האתר  |  כתבו לנו  | 
כל הזכויות שמורות © לפרינטיים 2017