ברירת-מחדל  |  
פינת הגאדג'טים והמתנות המקוריות  |  מזג האוויר בישראל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
 
 
 

פעם אחת בא נער אל זקן סיני חכם ואמר לו:
"באתי לבקש ממך עצה. אני סובל נורא מרגשות של חוסר ערך עצמי, עד שאני כבר לא רוצה לחיות. כולם אומרים לי שאני טיפש וכישלון. אני מבקש ממך, מאסטר, תעזור לי!"
 
האיש החכם הביט בנער וענה לו: "סלח לי, אבל אני מאוד עסוק עכשיו ולא יכול לעזור לך. יש עניין דחוף שאני צריך לטפל בו... " ואז עצר לרגע, חשב והוסיף: "אבל אם אתה מסכים לעזור לי, אני בשמחה אחזיר לך טובה".
זקן סיני חכם

"... כמובן, מאסטר!" השיב הנער, ומלמל לעצמו במרירות ששוב מתייחסים אליו כאל חסר חשיבות.
"טוב" אמר האיש החכם, והוריד טבעת קטנה עם פנינה יפה מאצבעו "קח את הסוס שלי ולך עם הטבעת הזו לכיכר השוק. אני צריך למכור את הטבעת בדחיפות כדי לשלם חוב. נסה לקבל מחיר הגון לטבעת, ואל תתפשר על פחות ממטבע זהב אחד! לך עכשיו וחזור כמה שיותר מהר!"

הנער לקח את הטבעת ודהר משם. כשהגיע לכיכר השוק, הוא הראה אותה לסוחרים השונים, שבחנו אותה בעניין מקרוב. אבל ברגע שהסוחרים שמעו את המחיר שהנער דורש עבור הטבעת, הם איבדו עניין לחלוטין וחלקם אף צחקו לו בפנים. רק סוחר זקן אחד היה הגון מספיק כדי להסביר לו שמטבע זהב אחד הוא מחיר גבוה מדי לשלם עבור טבעת כזאת, ושסביר להניח שהוא יוכל לקבל תמורתה לא יותר ממטבע נחושת, או במקרה הטוב, אולי כסף.

כששמע את המילים הללו, הנער התעצבן מאוד, כי הוא זכר את הוראתו של הזקן לא לקבל שום דבר שהוא פחות ממטבע זהב. לאחר שעבר ביסודיות את כל השוק וחיפש קונה בין מאות האנשים, הוא אכף את הסוס ויצא לדרך. מדוכא בגלל הכישלון שלו, הוא חזר לביתו של האיש החכם.
 

 

"מאסטר, לא הייתי מסוגל לבצע את בקשתך" הוא אמר "במקרה הטוב הייתי מסוגל לקבל כמה מטבעות כסף, אבל אתה אמרת לי לא להסכים לשום דבר שהוא פחות ממטבע זהב, והם אמרו לי שהטבעת הזו לא שווה כל כך הרבה."

"זו נקודה מאוד חשובה, ילד!" השיב האיש החכם "לפני שתנסה למכור את הטבעת, לא כדאי לבדוק כמה היא שווה באמת? ומי יכול לעשות את זה טוב יותר מתכשיטן? קח את הסוס, רכב אליו וברר מה מחירה של הטבעת. רק אל תמכור לו אותה, בלי קשר למה שהוא מציע לך! במקום זאת, חזור אליי מייד".
הבחור הצעיר שוב זינק על הסוס ויצא לדרכו אל התכשיטן. כשהגיע אליו, בחן התכשיטן את הטבעת בזכוכית מגדלת זמן ממושך, ואז שקל אותה על משקולת עדינה.
לבסוף הוא פנה אל הנער ואמר לו:
"תגיד לאדון שלך שעכשיו אני לא יכול לתת לו יותר מ- 58 מטבעות זהב עבור הטבעת. אבל אם הוא יחכה קצת, אני אקנה את הטבעת ב-70 מטבעות זהב."
"70 מטבעות זהב?!" קרא הנער. הוא צחק, הודה לצורף ומיהר לחזור לאיש החכם.
כאשר שמע הזקן את הסיפור מהנער הנרגש, הוא אמר לו: "זכור, ילד שלי, שאתה כמו הטבעת הזו. יקר, וייחודי! רק מי שמכיר אותך באמת יכול לדעת את הערך האמיתי שלך. אז למה אתה מבזבז את הזמן שלך, משוטט בשוק ומקשיב לדעתו של כל שוטה?"
 

 


Go Back  Print  Send Page