ברירת-מחדל  |  

חיפוש באתר:
Custom Search
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 
 

עיקבו אחרינו ב-Pinterest
 
 




 

איך להתמודד עם שיימינג באינטרנט

"לכרות את ראשה!" צרחה המלכה בכל הכוח.
איש לא זע.
"מי מתרגש ממכם?" אמרה אליס "הרי אתם לא יותר מחפיסת קלפים!"

(מתוך: אליס בארץ הפלאות/ לואיס קרול)

יום אחד גילית שאתה האדם הכי נורא בעולם.
לא משנה מה קרה ומה הוביל לזה- מישהו פירסם עליך ברשת החברתית פוסט שמספר על העוול שעשית, והתגובות והשיתופים לפוסט גרמו לגל של שנאה כלפיך, גל גדול שמאיים להטביע אותך.
ההאשמה הקטנה או הגדולה, הפכה לרצח אופי של ממש.
זה יכול להיות משפט שאמרת, מעשה שעשית, התעלמות, צעקה, התנהגות לא הולמת, בדיחה לא במקום, לא משנה מה עשית, מי אתה באמת ומה הנסיבות, בית הדין של האינטרנט שופט אותך לחומרה ודן אותך לעונש בסקילה.
כמו שבארצות לא מפותחות סוקלים אנשים באבנים בלי משפט ובלי לשמוע את הגירסה שלהם, כך גם כאן, סוקלים אותך במילים ומשפטים מכאיבים. 
היית רוצה לכבות את המחשב ולהעלים את זה. כמו אליס שזרקה את חפיסת הקלפים והתעוררה מהחלום, אבל זה לא מצליח. זה נשאר שם ורודף אותך. וכולם יודעים. 

קשה להתמודד עם שיימינג (ביוש פומבי) באינטרנט. אדם שעובר שיימינג מרגיש שהוא מנודה מהחברה, שלא משנה מי הוא באמת וכמה טוב הוא עשה, הכל נמחק ורק הכתם השחור על שמו נשאר.
הגולשים ברשת יכולים להיות אכזרים. הם לא רואים אותך, לא מודעים לזה שאתה קורא את מה שהם כותבים עליך ושזה פוגע בך כל כך. אם היית יושב מולם, ספק אם היו אומרים לך את כל מה שהם מרשים לעצמם לכתוב. אם היו רואים אותך כבן אדם בשר ודם, כמוהם, אולי לא היו שופטים אותך לחומרה כל כך. אבל ברשת הכל מותר. בשם חופש הדיבור אנשים מרשים לעצמם להשתלח, להעליב ולהשמיץ בלי לעשות חשבון ובלי לבדוק את העובדות.
כולם צדיקים גדולים ורק אתה חלאת אדם.

אולי זאת היתה אי הבנה? אולי התבלבלת? אולי לא ידעת? אולי לא היית מרוכז? שכחת? אולי אמרת את זה סתם בצחוק? אולי המציאו עליך סיפור? זה לא משנה. אין נסיבות מקלות. הציבור רוצה לראות דם.

אז איך אפשר להתמודד עם שיימינג (ביוש בפומבי) ברשת? 

מילת המפתח: שכחה
הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שהזיכרון של הגולשים קצר. ההתרגשות הגדולה מהפרסום תחלוף מהר עם פרסום השערוריה הבאה. העוצמה של המעשה שעשית, תרגע לאט לאט והסערה תשכך. אנשים פחות יתרגשו ממה שעשית, אולי אפילו ישנו את דעתם ויבינו אותך. לפעמים פוסט יוצר התרגשות גדולה ברגע הראשון אצל אלה שקוראים אותו, אבל אחרי כמה זמן הם לא מבינים ממה בעצם התרגשו כל כך. 

אל תנסו להתווכח או להתנצל
לא כדאי להשקיע אנרגיה בפרסום הודעה שתצדיק אתכם או התנצלות. זה עלול לגרור טוקבקים קשים ורבים עוד יותר. אנשים אוהבים להתווכח ולהתבצר בעמדתם, כך שלא משנה מה תכתוב או תגיד, הם יחפשו איך להשמיץ אותך עוד יותר כדי להצדיק את עצמם ולגרום להם להרגיש שהם טובים יותר. זה עלול להשקיע אתכם עוד יותר בדיכאון, צער ויאוש. 

חפשו עזרה
פנו לאנשים שאוהבים אתכם ושיתמכו בכם. אם זה לא עוזר, פנו לער"ן (עזרה ראשונה נפשית) או סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש שם אנשים מקצועיים שיקשיבו לכם ולא ישפטו אתכם. שיחזירו לכם את ההרגשה שאתם ראויים לאמפטיה, שאתם בני אדם. זה יכול להקל עליכם. מאד.

מחיקת התוכן 
אחרי שהסערה שככה, המידע המשמיץ נשאר. הפחד הוא שאם יחפשו את השם שלכם בגוגל, יגיעו לפוסט המביש. אם מדובר בתמונה או סרטון פוגענים, תוכלו לבקש מגוגל להסיר אותם מתוצאות החיפוש. לפי המדיניות של גוגל, הם לא מוחקים בקלות מידע מתוצאות החיפש שלהם, לכן אם אין ברירה והבקשה שלכם מגוגל לא נענתה בחיוב, פרסמו מידע חיובי חדש עליכם, כדי לדחוק את המידע השלילי אחורה בתוצאות החיפוש. כי מי מסתכל בגוגל יותר משני עמודים אחורה? את זה כמובן תעשו אחרי כמה זמן, אחרי שאנשים ישכחו וירגעו, כדי שלא יכתבו טוקבקים משמיצים מחדש.
אפשרות נוספת היא לנסות למחוק את הפוסט המקורי מפייסבוק, לפני שהוא מופץ לכל עבר. בכל פוסט שמפרסמים בפייסבוק, יש משולש קטן למעלה בצד שמאל. לחיצה עליו תוביל אתכם לאפשרות לדווח על הפוסט או התמונה. נסו לדווח על הפוסט לפייסבוק בטענה שמדובר בדברי שנאה שפוגעים בכם ואין מאחוריהם דבר. אם תצליחו למחוק את הפוסט, יכול להיות שתחסכו לעצמכם את השיימינג.

תזכרו שכדאי לכם להיות חזקים ולעמוד בזה. זה ישתלם לכם. גם אחרי רעידת אדמה גדולה,אפשר לשקם את ההריסות. תנו לזה זמן וזה יעבור. בעוד שנה או אפילו פחות, אף אחד כבר לא יזכור את זה. החיים עמוסים בכל כך הרבה פרטים, רוב האנשים ישכחו את מה שקרה. 




 


                       רוצה לקבל עדכונים מהאתר באימייל?





Go Back  Print  Send Page

פינת הילדים